אז ככה
לפי תורת היחסות הכללית של אינשטין, המרחב הוא לא מרחב אווקלידי, שבו שני קווים מקבלים לעולם אינם נפגשים - המרחב יכול להתעקם, והוא עושה זאת(לצורך זה, אגב, משתמשים בגיאומטריה שונה מזו של אוקלידס). לפי תפישה זו, כוח המשיכה הוא לא הכוח הפועל בין שני עצמים, כמו שטען ניוטון, אלא עיוות המרחב בצורה כזו שהעצמים "נופלים" אחד כלפי השני(כך לדוגמא את החור בכיור כגוף כבד המעקם את המרחב, והמים שנופלים "ממשיכים ישר", אבל בעצם נמכים לתוכו).