תמיד משקרת
New member
ורציתי אותך כל כך
בעלי שוכב לידי, ראשו נשען על ידו הימנית המקופלת, ידו השניה מונחת בשיפולי הבטן שלי "אז ספרי לי", הוא אומר " עכשיו ספרי לי הכל". אני נעה במבוכה, קצת כועסת על הסיטואציה כולה. "עזוב, בשביל מה, אין בכלל מה לספר, זה מה שהיה ונגמר" אני מנסה תרגיל התחמקות, " את תספרי, את תספרי כל פרט ופרט, כי את שלי. כי את שלי והלכת עם אחר. וזה מגיע לי לדעת". הוא מעצבן אותי. אני שלו? כאילו דא? וזה יכאב לו, הוא רוצה שיכאב? אז יכאב. "ואולי בכל זאת תוותר? בשביל מה, זה סתם יכאב יותר" ובעלי בטון תוקפני: "אז איפה זה היה. בדיוק איפה זה היה. דברי" "..תכננו את זה מראש, שכרתי חדר לפי שעות, 70 שקל לכל שעה מהשעתיים הראשונות, 50 שקל לכל שעה נוספת" "וכמה שילמתם בסוף?" השאלה הזאת ממש עצבנה אותי. "שלוש וחצי שעות של זיונים, טוב לך? מאתיים וארבעים שקלים חדשים בלבד וזה היה שווה" "תמשיכי" הוא אומר, ידו לוחצת קצת על בטני. "..הכרנו בפורום, הוא שאל על מתנה לאשתו, רצה להפתיע אותה, והוא נראה היה לי קצת עצוב. כתבתי לו לא לקנות לאשתו פרחים צהובים אף פעם, ובכלל, שאם יקנה לה פרחים היא תדע שיש לו מאהבת. הוא שלח לי מסר וכתב בצחוק שהוא אכן מחפש אהבה חדשה, אמרתי לו שיקנה לאשתו עוד פרחים, כדי לכפר על מחשבותיו." בעלי מהדק את ידו על בטני, זה קצת לוחץ לי מידי, אני זזה באי נוחות, והוא נוהם עלי "ובכל זאת את שכבת איתו, יפה יודעת להטיף מוסר" ואני ממשיכה. "... התכתבנו במסרים, עברנו לצ'אט אחד או שניים, כשהילדים פה מסביב בבית. רציתי אותו, רציתי אותו נורא. רציתי לאהוב מישהו זר, להרגיש איך אנשים אחרים אוהבים. לא ראיתי אותו ולא נפגשנו קודם לכן, החלטתי שככה טוב יותר, לא רוצה רומן, לא רוצה אהבה, רוצה סקס ולא לראות אותו יותר. תאמנו את היום והשעה, הוא ארגן לו יום עיון, אני ארגנתי פגישה מחוץ לעיר. תאמתי עם המוטל, תשלום במזומן, מבט מושפל ואני שמחה שאני דומה לכל כך הרבה אחרות. נכנסתי לחדר, חשבתי לעצמי קיבינימט, מה אני עושה. ובמלון חדר סתמי, אני מתקלחת, מסתכלת על עצמי, יש עוד עשר דקות להכנה. ואז מחליטה עם עצמי: נו, לפחות אם הגעת עד כאן, תני לעצמך להנות מהסיטואציה. יוצאת מהמקלחת ועוטפת את עצמי בבד דקיק שכזה, קושרת אותו מעל החזה. התריסים מוגפים, החדר חשוך, מתקשרת אליו, זו הפעם הראשונה שדיברנו. שלוש מילים: חדר חמישים ושש. נכנסת מתחת לשמיכה עירומה והבד לגופי, מתרגשת. רוצה לשים מוסיקה, אין מערכת אבל יש טלויזיה. מדליקה אותה והאור הכחלחל מאיר אותי יותר מידי, אז מכבה אותה וממתינה בחשיכה. ומתוך החשיכה זה מגיע, צליל של דלת נפתחת נשימתי נעצרת, אני עוצמת עיניים. מנסה לאצור את הרגע, את ההתרגשות. הוא נכנס לחדר ולא אומר מילה. הוא נעל את הדלת? לשאול אותו? שומעת אותו פותח את כפתור מכנסיו, ואת הרוכסן. אני שומעת אותו מסתכל עלי, ממש כך. מתכווצת מתחת לשמיכה. הוא נשכב לצידי, ידיו רועדות, שומעת את קול נשימתו.הוא מרים את השמיכה ונצמד אלי, מרגישה את חומו ואת הבל נשימתו. ידיו זזות במהירות, הוא מחפש את גופי, אולי מופתע כשמגלה שאני לא לבושה, הבד הארור הזה מסתבך לי בין הרגלים , אני מזיזה את הרגלים ומעיפה אותו, ונצמדת אל האיש. מרגישה את שערות החזה שלו, נושמת ריח חדש, לא מוכר. ומופתעת לגלות שיש לו זקן. מוזר, לא דיברנו על המראה בכלל.. חשיכה, מנסה לראות משהו ממראהו, לא מצליחה בכלל. עוברת עם אצבעותי על קוי המתאר של פניו, רוצה להכיר, לגלות משהו מוכר, "אתה יודע" ואני פונה לבעלי- "כל השנים רק איתך, הייתי חייבת לדעת איך זה אחרת, וגם למצוא בו משהו מוכר, משהו משלך" "דברי" הוא אומר לי, ונדמה לי שידו קצת מרפה מהלחיצה על בטני, אולי זה סתם נדמה "ספרי לי איפה הוא נגע" ואני ממשיכה "...הרגשתי את איברו זקוף, נוקשה, למול בטני" ובעלי מרפה את האחיזה, מזיז טיפה את היד, כאילו לא רוצה להמצא באותו המקום. ידו גולשת לפתח ערוותי "ואיפה הוא נגע" הוא שואל "אה.. בכל מקום" אני אומרת בהשפלת קול "בכל מקום שרק אפשר" "ספרי" הוא אומר, ואצבעו על ערוותי ואני מספרת ""אההה.. ליטפתי אותו בפנים, הוא נשם בכבדות, אימץ אותי לעברו, חשתי בידיו החמות בגבי, יש לו ידיים גדולות וחמות כאלה, הוא הוריד את ידיו וליטף את פנים ירכי, שמעתי אותו נושם, ולא היה אכפת לי כלום, עוד לא עברו שתי דקות מאז שנכנס לחדר ואני פשוט רציתי אותו כל כך, רציתי אותו בתוכי, רציתי שימלא אותי, רציתי שישעוט בי" ובעלי, שוכב לידי, בולע רוקו. ידו מגרה את הדגדגן שלי, מבטו כאילו חולמני, אבל הוא ממוקד, ממוקד מאד. "ספרי לי בדיוק עכשיו, איך הרגשת כשהוא היה בתוכך." הוא אומר ואצבע אחת נכנסת פנימה, זזה לאיטה" זה היה ככה?" "כן" אני אומרת" "שקרנית" הוא אומר לי, ומוסיף אצבע נוספת "זה יותר מזכיר?" הוא אומר "כן, זה ממש היה ככה" אני אומרת לו ומתמכרת למגעו, לאצבע שמרטיטה אותי מרפרפת על הדגדגן, לאצבעות שמטיילות לי בנרתיק, ומנסה להתקרב אליו עוד ועוד, מרימה אליו את האגן, מנסה לבלוע את ידו בתוכי, וזרמים וחום שמתפשט בי ואני לא מרגישה כלום והנרתיק שלי הוא מרכז הייקום ובעלי מוציא ממני את ידו, ומשיבה אל הבטן שלי ואני כולי להבה ואני רוצה אותו עכשיו כל כך בתוכי, וכבר לא יודעת אם אני עכשיו במוטל או עם בעלי במיטה, ואני אוחזת באיברו הזקוף, ומפשקת את רגלי, ואומרת ומתחננת שיבוא אלי עכשיו שירווה את רטיבותי.. והוא משמיע קול נהמה, קול נהמה קדמוני. מתיישב על ברכיו בין רגלי הפעורות, מפסק עוד את ירכי ומקפל אותם, אוחז בהם בחוזקה, תוחב את ידיו מתחת לאגן שלי מביט בסיפוק על הדגדגן התפוח, על האדמומית מביט על גופי, על רכושו ובאחת מכניס את מלוא איברו לתוכי וחובט בי את עצמו, וממלא את כולי באיברו מרגישה אותו חובט בצואר הרחם, ממלא את ישותי ואני מתייפחת, רוצה אותו עוד בתוכי ובוקעת ממנו יבבה, ומהיבבה שומעת את צעקתו: אבל את שלי, את שלי, אני בעלך ואת שלי
בעלי שוכב לידי, ראשו נשען על ידו הימנית המקופלת, ידו השניה מונחת בשיפולי הבטן שלי "אז ספרי לי", הוא אומר " עכשיו ספרי לי הכל". אני נעה במבוכה, קצת כועסת על הסיטואציה כולה. "עזוב, בשביל מה, אין בכלל מה לספר, זה מה שהיה ונגמר" אני מנסה תרגיל התחמקות, " את תספרי, את תספרי כל פרט ופרט, כי את שלי. כי את שלי והלכת עם אחר. וזה מגיע לי לדעת". הוא מעצבן אותי. אני שלו? כאילו דא? וזה יכאב לו, הוא רוצה שיכאב? אז יכאב. "ואולי בכל זאת תוותר? בשביל מה, זה סתם יכאב יותר" ובעלי בטון תוקפני: "אז איפה זה היה. בדיוק איפה זה היה. דברי" "..תכננו את זה מראש, שכרתי חדר לפי שעות, 70 שקל לכל שעה מהשעתיים הראשונות, 50 שקל לכל שעה נוספת" "וכמה שילמתם בסוף?" השאלה הזאת ממש עצבנה אותי. "שלוש וחצי שעות של זיונים, טוב לך? מאתיים וארבעים שקלים חדשים בלבד וזה היה שווה" "תמשיכי" הוא אומר, ידו לוחצת קצת על בטני. "..הכרנו בפורום, הוא שאל על מתנה לאשתו, רצה להפתיע אותה, והוא נראה היה לי קצת עצוב. כתבתי לו לא לקנות לאשתו פרחים צהובים אף פעם, ובכלל, שאם יקנה לה פרחים היא תדע שיש לו מאהבת. הוא שלח לי מסר וכתב בצחוק שהוא אכן מחפש אהבה חדשה, אמרתי לו שיקנה לאשתו עוד פרחים, כדי לכפר על מחשבותיו." בעלי מהדק את ידו על בטני, זה קצת לוחץ לי מידי, אני זזה באי נוחות, והוא נוהם עלי "ובכל זאת את שכבת איתו, יפה יודעת להטיף מוסר" ואני ממשיכה. "... התכתבנו במסרים, עברנו לצ'אט אחד או שניים, כשהילדים פה מסביב בבית. רציתי אותו, רציתי אותו נורא. רציתי לאהוב מישהו זר, להרגיש איך אנשים אחרים אוהבים. לא ראיתי אותו ולא נפגשנו קודם לכן, החלטתי שככה טוב יותר, לא רוצה רומן, לא רוצה אהבה, רוצה סקס ולא לראות אותו יותר. תאמנו את היום והשעה, הוא ארגן לו יום עיון, אני ארגנתי פגישה מחוץ לעיר. תאמתי עם המוטל, תשלום במזומן, מבט מושפל ואני שמחה שאני דומה לכל כך הרבה אחרות. נכנסתי לחדר, חשבתי לעצמי קיבינימט, מה אני עושה. ובמלון חדר סתמי, אני מתקלחת, מסתכלת על עצמי, יש עוד עשר דקות להכנה. ואז מחליטה עם עצמי: נו, לפחות אם הגעת עד כאן, תני לעצמך להנות מהסיטואציה. יוצאת מהמקלחת ועוטפת את עצמי בבד דקיק שכזה, קושרת אותו מעל החזה. התריסים מוגפים, החדר חשוך, מתקשרת אליו, זו הפעם הראשונה שדיברנו. שלוש מילים: חדר חמישים ושש. נכנסת מתחת לשמיכה עירומה והבד לגופי, מתרגשת. רוצה לשים מוסיקה, אין מערכת אבל יש טלויזיה. מדליקה אותה והאור הכחלחל מאיר אותי יותר מידי, אז מכבה אותה וממתינה בחשיכה. ומתוך החשיכה זה מגיע, צליל של דלת נפתחת נשימתי נעצרת, אני עוצמת עיניים. מנסה לאצור את הרגע, את ההתרגשות. הוא נכנס לחדר ולא אומר מילה. הוא נעל את הדלת? לשאול אותו? שומעת אותו פותח את כפתור מכנסיו, ואת הרוכסן. אני שומעת אותו מסתכל עלי, ממש כך. מתכווצת מתחת לשמיכה. הוא נשכב לצידי, ידיו רועדות, שומעת את קול נשימתו.הוא מרים את השמיכה ונצמד אלי, מרגישה את חומו ואת הבל נשימתו. ידיו זזות במהירות, הוא מחפש את גופי, אולי מופתע כשמגלה שאני לא לבושה, הבד הארור הזה מסתבך לי בין הרגלים , אני מזיזה את הרגלים ומעיפה אותו, ונצמדת אל האיש. מרגישה את שערות החזה שלו, נושמת ריח חדש, לא מוכר. ומופתעת לגלות שיש לו זקן. מוזר, לא דיברנו על המראה בכלל.. חשיכה, מנסה לראות משהו ממראהו, לא מצליחה בכלל. עוברת עם אצבעותי על קוי המתאר של פניו, רוצה להכיר, לגלות משהו מוכר, "אתה יודע" ואני פונה לבעלי- "כל השנים רק איתך, הייתי חייבת לדעת איך זה אחרת, וגם למצוא בו משהו מוכר, משהו משלך" "דברי" הוא אומר לי, ונדמה לי שידו קצת מרפה מהלחיצה על בטני, אולי זה סתם נדמה "ספרי לי איפה הוא נגע" ואני ממשיכה "...הרגשתי את איברו זקוף, נוקשה, למול בטני" ובעלי מרפה את האחיזה, מזיז טיפה את היד, כאילו לא רוצה להמצא באותו המקום. ידו גולשת לפתח ערוותי "ואיפה הוא נגע" הוא שואל "אה.. בכל מקום" אני אומרת בהשפלת קול "בכל מקום שרק אפשר" "ספרי" הוא אומר, ואצבעו על ערוותי ואני מספרת ""אההה.. ליטפתי אותו בפנים, הוא נשם בכבדות, אימץ אותי לעברו, חשתי בידיו החמות בגבי, יש לו ידיים גדולות וחמות כאלה, הוא הוריד את ידיו וליטף את פנים ירכי, שמעתי אותו נושם, ולא היה אכפת לי כלום, עוד לא עברו שתי דקות מאז שנכנס לחדר ואני פשוט רציתי אותו כל כך, רציתי אותו בתוכי, רציתי שימלא אותי, רציתי שישעוט בי" ובעלי, שוכב לידי, בולע רוקו. ידו מגרה את הדגדגן שלי, מבטו כאילו חולמני, אבל הוא ממוקד, ממוקד מאד. "ספרי לי בדיוק עכשיו, איך הרגשת כשהוא היה בתוכך." הוא אומר ואצבע אחת נכנסת פנימה, זזה לאיטה" זה היה ככה?" "כן" אני אומרת" "שקרנית" הוא אומר לי, ומוסיף אצבע נוספת "זה יותר מזכיר?" הוא אומר "כן, זה ממש היה ככה" אני אומרת לו ומתמכרת למגעו, לאצבע שמרטיטה אותי מרפרפת על הדגדגן, לאצבעות שמטיילות לי בנרתיק, ומנסה להתקרב אליו עוד ועוד, מרימה אליו את האגן, מנסה לבלוע את ידו בתוכי, וזרמים וחום שמתפשט בי ואני לא מרגישה כלום והנרתיק שלי הוא מרכז הייקום ובעלי מוציא ממני את ידו, ומשיבה אל הבטן שלי ואני כולי להבה ואני רוצה אותו עכשיו כל כך בתוכי, וכבר לא יודעת אם אני עכשיו במוטל או עם בעלי במיטה, ואני אוחזת באיברו הזקוף, ומפשקת את רגלי, ואומרת ומתחננת שיבוא אלי עכשיו שירווה את רטיבותי.. והוא משמיע קול נהמה, קול נהמה קדמוני. מתיישב על ברכיו בין רגלי הפעורות, מפסק עוד את ירכי ומקפל אותם, אוחז בהם בחוזקה, תוחב את ידיו מתחת לאגן שלי מביט בסיפוק על הדגדגן התפוח, על האדמומית מביט על גופי, על רכושו ובאחת מכניס את מלוא איברו לתוכי וחובט בי את עצמו, וממלא את כולי באיברו מרגישה אותו חובט בצואר הרחם, ממלא את ישותי ואני מתייפחת, רוצה אותו עוד בתוכי ובוקעת ממנו יבבה, ומהיבבה שומעת את צעקתו: אבל את שלי, את שלי, אני בעלך ואת שלי
