ענת בן צבי
New member
ופעם נוספת לא!
אני ועדו החלטנו ממזמן שאנחנו לא מעונינים במערכת החינוך הקיימת אבל מאחר והפשוש קטן זה לא ממש היה רלוונטי
מאחר והפשוש אובחן בספקטרום האוטסטי עמדו לפננו שתי אפשריות (אפילו שלא ממש ראינו את זה ככה אז) (1) מה שאנחנו אוהבים לקרוא ''שגר ושכח'' כלומר לבחור גן יום מלא עם כל הסיוע בתוך הגן או לבחור בתוכנית ביתית. בלי לתת את הדעת שאנחנו בוחרים בחינוך ביתי בחרנו באופציה השניה. התרוצצנו וחיפשנו (בארץ חדשה ולא מוכרת) מומחים לטפל בילד קראנו ספרות ולמדנו, בחרנו שיטה ובחרנו מטפלים. לפשוש יש צוות טיפולי שמורכב מקלנאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, פסיכולוגית, מרפאה במוסיקה, סטודנטית תומכת, גן 'זמן ביחד' (שלוש פעמים בשבוע שעתיים כל פעם) אמא ואבא. יש לו מערכת עמוסה שכל שעה בה נבחרה בקפידה ואיש המקצוע המתאים נבחן על פי השגיו. חודש אחרי שהגענו גילינו שמגיע לנו חינם שירותי סיוע מהמדינה. יצרנו קשר, עשינו איבחון מסועף (למרות שכבר היו לנו ערמה של איבחונים פרטיים) והגענו לישיבה הקובעת - קיבלנו מהם קלנאית תקשורת, מרפאה בעיסוק וגן. את המרפאה בעיסוק פסלנו על המקום - כבר באיבחון היא התנהגה בחוסר רגישות לילד ''אני רוצה אותו על הכדור...'' בזמן קביעת המטרות מצאנו שכל קשר בין המטרות שלה לבין הילד מקרי בהחלט! (לפשוש יש בעיות רגישות יתר ולכן אוכל מאד מוגבל במקום לטפל בבעיה מרכזית כזאת היא רוצה ללמד אותו לצייר קו...). הגן - ברגשות מעורבים החלטנו לבדוק. ישבתי בגן שעה יחד עם הקלנאית תקושרת וכמעט בכיתי. המורה היתה מצוינת (למרות שהסיעות לא כל כך) הילדים מקסימים ולמרות הכל זה המקום האחרון שאני אשים את הילד שלי. כל העבודה התרכזה על להוביל את הילדים ללמד אותם לשבת בשקט לא היתה שום עבודה על תקשורת בין הילדים (וכמעט כלום על תקשורת עם המבוגרים) כל הילדים הורידו יפה את המגש רקונו לפח ושמו בכיור - העבודה שכל אחד עשה בדיוק אותו דבר היתה ממש מפחידה. לא רוצה מערכת שאני לא יכולה לבחור כל אדם שנמצא במגע עם הילד שלי! לא רוצה מערכת ששמה למטרה לחנך ילדים לשבת בשקט במקום לעבוד על הבעיות הפרטיות שלהם! מערכת שהחזק בתוכה משתעמם החלש נמצא רוב הזמן בלי השגחה! וזה היה מודל טוב של חינוך מערכתי. אז למרות חיסרון הכיס ולמרות שזה חינם אנחנו נגיד יפה - לא תודה - ונשאר עם ילד לא מחונך שלא יודע לשבת בשקט
ענת
אני ועדו החלטנו ממזמן שאנחנו לא מעונינים במערכת החינוך הקיימת אבל מאחר והפשוש קטן זה לא ממש היה רלוונטי
