ועתה הניחה לי

זימj

New member
ועתה הניחה לי

מתוך הספר כמוצא שלל רב: ``אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו - מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו ואמר לפניו - רבונו של עולם, אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם`` ביאור נפלא כותב הגאון רבי יחזקאל לנדא מפראג - הצל``ח בדברים אלו, שאף שכדבריו ``הם רק לשבר את האוזן, ואף על פי כן ראה חכמת לשונם, איך דקדקו אפילו בדברים שהן לשבר האוזן דברו, להרחיק הגשמית בכל מה שאפשר, ולא אמרו ``כאדם שתופס את חבירו`` סתם - אלא ``שתופס את חבירו בבגדו``. וכך מתבארת כוונת הדברים על ידי הצל``ח: בגדיו של האדם מורים על מה שבליבו. אדם שמח לובש בגדי שמחה וחג, לעומת זאת אדם השרוי באבל וצער לובש בגדים שחורים וחוגר שק, ואם היא שעת מלחמה הרי האדם ילבש בגדי נקם, חרב וחנית. וכך גם הקב``ה: אמנם בו אין כל שינוי, אבל השינוי הוא - במידותיו, דהיינו, שכביכול מידותיו של הקב``ה משתנות לפי התנהגות בני האדם המקבלים ממנו יתברך באותו זמן. אם היא שעת רצון, שבריותיו עושים רצונו ומעשיהם עולים לריח ניחוח לפניו, לובש הקב``ה בגדי רצון וחסד, כנאמר, (דניאל ז, ט) ``לבושה כתלג חיור`` ,
 

זימj

New member
המשך

``ואם חס ושלום הבריות מכעיסים לפניו במעשים רעים והוא שעת הזעם, לובש הקב``ה כביכול בגדים המורים על מידת הדין ועל הרוגז, כמו שנאמר (ישעיה סג, ב) ``מדוע אדום ללבושך``. כל זה, כמובן, הוא רק לשבר את האוזן, ומידותיו של הקב``ה מכונים בשם ``לבושיו``. מעתה - אין לך שעת זעם כשעת העגל, ואז כביכול השתמש הקב``ה בבגדי נקם, כלומר במידת הדין, אולם משה רבינו לא הניח לאף ולחימה - שהם שלוחי מידת הדין - לצאת, פן חס ושלום יהיה כליון בישראל, וזה מה שאמרו ``שתפסו משה להקב``ה כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו``, דהיינו שתפס משה בבגדי הנקם, שהיא מידת הדין הקשה, ואמר להקב``ה אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם``
 
תודה על הבאת הדברים

ותמיד נזכור שכלבושו של הקב``ה, כך לבושו של האדם הוא מידותיו ובזה נאמר הדבק. הדבק? `למד` היה צריך לכתוב! אלא שכשאדם מנהיג לבושו ולמד ממידותיו של הבורא ברוך הוא, יש לו תפיסה ואחיזה באותם הבגדים והוא יכול לאחוז בהם (כ``א לפי מעלתו) כאחיזתו של משה ולבקש מלפניו בכוח אותו לבוש. אשרי חלקו של האוחז בזעיר אנפין בלבוש זה.
 
למעלה