ועתה הניחה לי
מתוך הספר כמוצא שלל רב: ``אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו - מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו ואמר לפניו - רבונו של עולם, אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם`` ביאור נפלא כותב הגאון רבי יחזקאל לנדא מפראג - הצל``ח בדברים אלו, שאף שכדבריו ``הם רק לשבר את האוזן, ואף על פי כן ראה חכמת לשונם, איך דקדקו אפילו בדברים שהן לשבר האוזן דברו, להרחיק הגשמית בכל מה שאפשר, ולא אמרו ``כאדם שתופס את חבירו`` סתם - אלא ``שתופס את חבירו בבגדו``. וכך מתבארת כוונת הדברים על ידי הצל``ח: בגדיו של האדם מורים על מה שבליבו. אדם שמח לובש בגדי שמחה וחג, לעומת זאת אדם השרוי באבל וצער לובש בגדים שחורים וחוגר שק, ואם היא שעת מלחמה הרי האדם ילבש בגדי נקם, חרב וחנית. וכך גם הקב``ה: אמנם בו אין כל שינוי, אבל השינוי הוא - במידותיו, דהיינו, שכביכול מידותיו של הקב``ה משתנות לפי התנהגות בני האדם המקבלים ממנו יתברך באותו זמן. אם היא שעת רצון, שבריותיו עושים רצונו ומעשיהם עולים לריח ניחוח לפניו, לובש הקב``ה בגדי רצון וחסד, כנאמר, (דניאל ז, ט) ``לבושה כתלג חיור`` ,
מתוך הספר כמוצא שלל רב: ``אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו - מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו ואמר לפניו - רבונו של עולם, אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם`` ביאור נפלא כותב הגאון רבי יחזקאל לנדא מפראג - הצל``ח בדברים אלו, שאף שכדבריו ``הם רק לשבר את האוזן, ואף על פי כן ראה חכמת לשונם, איך דקדקו אפילו בדברים שהן לשבר האוזן דברו, להרחיק הגשמית בכל מה שאפשר, ולא אמרו ``כאדם שתופס את חבירו`` סתם - אלא ``שתופס את חבירו בבגדו``. וכך מתבארת כוונת הדברים על ידי הצל``ח: בגדיו של האדם מורים על מה שבליבו. אדם שמח לובש בגדי שמחה וחג, לעומת זאת אדם השרוי באבל וצער לובש בגדים שחורים וחוגר שק, ואם היא שעת מלחמה הרי האדם ילבש בגדי נקם, חרב וחנית. וכך גם הקב``ה: אמנם בו אין כל שינוי, אבל השינוי הוא - במידותיו, דהיינו, שכביכול מידותיו של הקב``ה משתנות לפי התנהגות בני האדם המקבלים ממנו יתברך באותו זמן. אם היא שעת רצון, שבריותיו עושים רצונו ומעשיהם עולים לריח ניחוח לפניו, לובש הקב``ה בגדי רצון וחסד, כנאמר, (דניאל ז, ט) ``לבושה כתלג חיור`` ,