אז הבית נקי...האוכל נאכל...הכלים נשטפו...הבגדים מקופלים בארון...והילדה הלכה לה לישון...ונשאר רק לספור כבשים ולחלום...........פעם היתי תמיד מאחור,רץ ורץ בלי לעצור...מחכה לרגע שזה יעבור...שתגדל קצת...תשתחרר קצת...ועכשיו??? עכשיו תורי.
זה הובי כזה שפתחנו הילדה ואני...שוכבים אל הגב במגרש הכדורגל וסופרים כוכבים.פעם אחת לא מזמן ראינו אחד שנפל לו...משאלה היא בקשה הקטנה...אח או אחות לה ממש לא איכפת...עד אכשיו תמיד הצלחתי לבד...הפעם אתקשה.
סתםםםםםםםםם,זה הזמן להרגע לשבת מול מקלט הטלויזיה(איזה מילה גדולה) להרגע עם החדשות השקטות,לנשום אויר צח שבא מהחלון, להזמין פרטנרית לערב סוער עם קבוק יין ופלטת גבינות
לשבור את הדממה הזאת כך אי-אפשר יותר זה אולי הז\מן לשבת ולדבר? רגע של משבר לא חולף, מתגבר לא למדנו איך לוותר ואם משהו צובט כאן בלב זה רק סימן: מוטב עכשיו לקחת פסק-זמן... (לא יודעת מי כתב) אוריאנה