ועכשיו

שוב, כצפוי
רגשות אשמה שאולי פגעתי במישהו?
חוסר יכולת להמשיך ולמצוא אהבה
אני חייבת לדאוג לעצמי
העצבות הזאת - היא מביאה לאשפוז והיא לא בריאה
וכמובן שכל מי שאני חושבת עליהם לא יהיו ולא היו לצדי
התמודדתי לבד
והחיים קצרים גם ככה
ואני בת 30 ולא, לא זכיתי לאהוב אבל כן הרבה לכאוב
וגם הנסיון המיני שלי היה דחיקה של עצמי לשם מרוב כאב ופחד
אני לא רוצה יותר להרגיש אחראית ואשמה
למרות שאני עדיין דואגת לאנשים ואוהבת
אני תמיד דאגתי להיות נאמנה, בכל התנאים הבלתי אפשריים
אני לא אדם שמשקר - זה עושה אותי רועדת וחולה
אני לא אדם בוגדני - יש לי יכולת חולנית לאפק את כל הצרכים שלי
אני מפחדת לבגוד באמון של אנשים והכי הכי - מפחדת לפגוע בכל מי שטוב אליי
המחשבה שאולי פגעתי, שהסתובב ככה - קשה לי ביותר
אני שוב נופלת ורוצה לוותר
תמיד הערכתי גברים והייתי עדינה איתם (מאד) גם על חשבון הבריאות הנפשית שלי והצרכים שלי
וזה לא יודע גבול, ההכלה הזאת
היא לא יודעת גבולות
וכשאני מתמוטטת - זה תמיד לבד בין הקירות
אני לא מוכנה לקבל שום האשמה כלפיי במצב הנוכחי
ואני יודעת שזה קורה
זה לא אני
זה לגמרי אתם
 
למעלה