ועידת השלום -חלק א

[נעדר]

ועידת השלום -חלק א

ועידת השלום בפריז 1. המדינות המיוצגות בוועידה והחולשות של הרכב הועידה. 2. עמדותיהן של אנגליה, צרפת, ארה"ב לגבי הסדר השלום הרצוי 3. עיקרי הסכם ורסאי ,חסרונותיו והשוואה בינו לבין 14 הנקודות 4. הופעת היהודים בפני ועידת השלום, תביעותיהם והחלטות שנתקבלו בנושא זה. המדינות המיוצגות בוועידה והחולשות של הרכב הועידה. בינואר 1918 התכנסה ועדת השלום בפריז, השתתפו בה 32 נציגי המדינות המנצחות, המעצמות הגדולות ובעלות הברית הקטנות יותר. מטרות הועידה 1. הענשת המדינות המנוצחות 2. הקמת חבר לאומים כמסגרת בינלאומית לשמירה על השלום 3. מתן פתרון לסכסוכים לאומיים, טריטוריאליים, מדיניים כלכליים וחברתיים 4. טיפול בנושאים דחוקים לאחר המלחמה כגון תשלומי פיצויים, פירוק נשק, ונקיטת אמצעים להבטחת שלום ובטחון. הזמן: תשעה שבועות אחרי חתימת הסכם שביתת הנשק עם גרמניה. הישיבה הראשונה נערכה ב-1.1.1919 וישיבת הנעילה התקיימה ב-21.1.1920 . חוזה השלום עם גרמניה נחתם ב-28.6.1919. הסכמי השלום עם שאר המדינות המנצחות נחתם לאחר ועידת השלום בפריז לדוגמא הסכם השלום עם תורכיה (הסכם לוזאן נחתם רק ביולי 1923. ההרכב-המדינות המיצגות והמדינות הבלתי מיוצגות • נציגי בעלות הברית: בריטניה, צרפת, ארה"ב, איטליה, יפן. • נציגי המדינות הנספחות שהצטרפו למלחמה לאחר כניסת ארה"ב כגון קובה, בראזיל, פנמה, גואטמלה. • מדינות חדשות שקמו בזמן המלחמה ובעלות הברית הכירו בהן כגון צ´כוסלוביקיה ופולין. • מספר רב של לאומים קטנים ושל קבוצות לחץ ששלחו נציגים בלתי רשמיים ובלתי מוכרים כדי להפעיל לחץ על המעצמות לפתרון בעיותיהן לדוגמא כגון הציונים, הארמנים, האירים. מול נוכחות זו בלטה העדרות של שלושה גורמים חשובים: • המעצמות הנטראליות בזמן המלחמה שמבחינה טכנית לא היה להם מקום בועידה שמטרתה לשים סוף למלחמה הגדולה. • רוסיה לא נכחה גם משום שהיתה במלחמת אזרחים בעקבות המהפכה הבולשביקית ובמלחמה כנגד התערבות הזרה וגם בגלל שמדינות אירופה המנצחות התנגדו לשיתופה בועידה לאחר שבגדה במדינות ההסכמה כשפרשה מהמלחמה. • מדיניות האויב לשעבר: גרמניה, אוסטריה, תורכיה, הונגריה, בולגריה לא היו בועידה והוחלט לא להתחשב בדעתם, אלא לכפות עליהם את ההחלטות. חסרונות המבנה (חסרונות של ועידת השלום) 1. העדרה של רוסיה ככוח מרכזי בזירה הבינלואמית היה חיסרון חמור מכמה סיבות: א. העדרותה של רוסיה הקלה על יצרת הסדר טרטוריאלי במזרח גם על חשבונה של רוסיה. הדבר יצטייר בעיני הרוסים כעוינות של המערב כלפי המשטר החדש. ב. ההסדר הטרטריאלי החדש במזרח נעשה מתוך שיקולים של בלימת הקומוניזם. הדבר יתרום רבות לתחושת הכיתור הרוסית כלומר לתחושה שהמערב מנסה ליצור סביבה כתר על מנת להפיל את המשטר החדש. 2. העדרה של גרמניה והמדינות המנוצחות- א. העדרה של גרמניה אפשר הקצנת העמדות נגדה ולגיבוש סעיפים להשפלתה. ב. העדרה של גרמניה גרם לרבים לראות בחוזה ורסאי שגובש בועידת השלום כחוזה כפוי שנכפה על גרמניה ויש להלחם בו. ג. העדרה של גרמניה חיזק את הנטייה להאשים אותה בפרוץ המלחמה. 3. העדרת של המדינות הנטראליות- יש הרואים בהעדרות זו גם נקודת חולשה מאחר ולמדינות הנטראליות יש כוח ממתן ומאזן. יש גם כאלה שדוחים גישה זו וטוענים שמדינות הנטראליות אינן אנוכיות פחות מן המדינות המנצחות. ההחלטות העיקריות בועידה גובשו ע"י שלושלת הגדולים המפורסמים : וילסון נשיא ארה"ב, קלמנסו ,ראש ממשלת צרפת, לורד ג´ורג´ ראש ממשלת בריטניה ובסופו של דבר תוצאת הועידה היתה תלויה במידה רבה בעמדותיהם האישיות. נציגי המדינות המנוצחות עמדותיהם של נציגי אנגליה, צרפת וארה"ב לגבי הסדר השלום הרצוי : ארה"ב וודרו וילסון - נשיא ארה"ב, האמין בבניית עולם חדש, טוב יותר. מטרותיו בועידת השלום: • הקמת חבר לאומים-הוא שאף להקים ארגון בינלאומי שיפקח על השלום. • התבססות על 14 הנקודות-הוא רצה שהסכמי השלום יתבססו על "ארבע עשרה הנקודות" • התפיסות עם גרמניה- בהיותו משוכנע שעמי אירופה רוצים שלום אמיתי. הוא ביקש להתפייס עם גרמניה בד בבד עם הענשתה על פגעי המלחמה. הוא האמין ביצירת "שלום ללא מנצחים". • מימוש הפוטציאל הכללי של ארה"ב -תוכניתו הייתה ליצור מצב של שלום בינלאומי, שבו תוכל ארה"ב לממש את הפוטנציאל הכלכלי העצום שלה. • ביסוס הדמוקרטיה בעולם. • בניגוד לאחרים המדיניות האמריקאית לא הציגה כל דרישות טריטוריאליות. אך יחד עם זאת הבין ששותפיו, נציגי אנגליה וצרפת לא יוותרו על תביעותיהם הטריטוריאליות. באווירה חשדנית זו ניהל מאבק דיפלומטי. בריטניה- לויד ג´ורג´ -ל ראש ממשלת בריטניה, היו מטרות שונות • שמירה על האינטרסים הכלכליים של האימפריה הבריטית ורצה בחידוש המסחר הבינלאומי. גם הוא כוילסון, האמין שיש לבוא לקראת גרמניה ולשקמה, כדי להביא לחידוש הפעילות הכלכלית שבריטניה הייתה זקוקה לה. • חזרה למדיניות "מאזן הכוחות"- לעומת האידיאליזם שהציג וילסון, הוא שאף לחזור למדיניות המסורתית של בריטניה - שמרה על מאזן הכוחות. כחלק ממנה הוא חשש מצרפת וראה בה מתחרה על העוצמה הצבאית באירופה ולכן רצה בהחלשתה. לדעתו היה צריך לרסן את הכוח של גרמניה וצרפת במידה שווה. לדעתו הפגיעה של גרמניה מהמלחמה כה קשה עד שיהיה לה קשה מאד להתחזק שוב. אך מן הצד השני חולשה של גרמניה יכולה להביא לידי התחזקות צרפת ולכן יש לפעול נגד התחזקותה של צרפת. • שמירה על עליונית בריטית בים. • שיקום בריטניה. צרפת-קלמנסו - ראש ממשלת צרפת, היה בעל גישה מנוגדת לזו של וילסון ולויד ג´ורג´. קלמנסו רצה להשיג מספר מטרות: • החלשת גרמניה בצורה שהיא לא תוכל להוות שוב איום על צרפת • שיקום צרפת שנפגע קשות מן המלחמה. • השגת פיצויים גדולים מגרמניה גם כדי הלחליש אותה יותר וגם כדי לחזק את צרפת. • לבודד את גרמניה- הוא ראה בהקמתן של המדינות החדשות בגבולה המזרחי של גרמניה-פולין וצ´כוסלובקיה מחסום בפני התפשטות גרמנית. • קלמנסו רצה בהחזרת שטחי אלזס-לורן ובהענשת גרמניה כך שלא תוכל לאיים עוד על צרפת. למעשה לא עניין אותו "בטחון העולם" אלא רק בטחונה של צרפת. חילוקי הדעות בין ארבעת הגדולים שיקפו את חוסר ההסכמה ביניהם ביחס לגרמניה. החוזה שנחתם בוורסאי, שבא לפרט את עונשה של גרמניה, נותר שנוי במחלוקת. חוזה ורסאי 28.6.1919 ב-28 ביוני 1919 נקראו נציגי גרמניה לחתום על חוזה השלום בוורסאי. קלמנסו ראש ממשלת צרפת מסר לנציגי גרמניה את תנאי השלום בשמן של מדינות ההסכמה. הגרמנים סערו וטענו שסעיפי החוזה אינם הולמים את מסמך "14 הנקודות". הם חתמו מאונס ובחוסר רצון תחת איומן הברור של מדינו ההסכמה. •

 

[נעדר]

חלק ב

סעיפי חוזה וורסאי : 1. התנאים הטריטוריאליים – • גרמניה איבדה 13% משטחה לטובת פולין, שקיבלה מוצא לים הבלטי. כך נוצר הפרוזדור הפולני המפריד בין פרוסיה המזרחית לשאר גרמניה . העיר דנציג בקצה הפרוזדור הפכה לעיר חופשית. • חבל הסהר , העשיר במחצבים, ניתן לפיקוח בינלאומי במשך 15 שנה, ואז יערך משאל אם למסור אותו לידי צרפת או גרמניה. • גרמניה איבדה את מושבותיה מעבר לים והאלה הועברו למדינות אחרות כשטחי מנדט. • האזור המפורז השתרע מהגדה הימנית של הריין עד לגבול צרפת. השטח משמאל לריין ניתן לשליטת מדינות ההסכמה למשל 15 שנה. 2. התנאים הצבאיים – • הצבא הגרמני צומצם למאה אלף חייליים. • נאסר על גרמניה להחזיק בנשק כבד. • פורק המטה הכללי • גרמניה התחייבה לא לבנות ביצורים בגדה הימנית של הריין. מהגדה השמאלית ועד לגבול צרפת נותר השטח בבעלות גרמניה אך בשליטת כוחות ההסכמה. • ביטול חיל האוויר הגרמני וצמצום הצי עד למינימום. 3. פיצויים - הוחלט שהתשלום הראשון יהיה 5 מיליארד דולר ונתח גדול של הפחם הגרמני יינתן לצרפת כפיצוי על הנזק שנגרם לה. בעניין זה התעוררו מחלוקות בין אנגליה לצרפת. צרפת רצתה סכום פיצויים גבוה בחומרי גלם או כסף אך אנגליה התנגדה לדלל את גרמניה מחומרי הגלם כי זה יפגע באנגליה עצמה. 4. אשמת המלחמה - בסעיף 231 נאמר שגרמניה אחראית לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, דבר שהרגיז יותר מכל את הממשלה הגרמנית משתי סיבות: -פגיעה בכבוד העם הגרמני שסרב להודות באשמת התוקפנות. -הסכמה לסעיף זה פירושה הודאה בדבר אחריותה המשפטית והמוסרית של גרמניה לשלם פיצויים למדינות ההסכמה. 5. העמדה לדין • גרמניה תשתף פעולה בעניין העמדתם לדין של אלו שר ימצאו אשמים בהתנהגות ברוטלית במהלך המלחמה. • ממשלת הולנד מתבקשת להסגיר את הקיסר הגרמני לידי מדינות ההסכמה כדי להעמידו לדין.

 

[נעדר]

חלק ג-למתעניין

חולשותיו של ההסכם: 1. במקום לתמוך ברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית שקמה לאחר מפלת 1918 ולסייע לכוחות הדמוקרטיים האנטי לאומיים, עודד החוזה את החוגים הלאומניים ימיניים והציג את הרפובליקה החדשה הדמוקרטית כבוגדנית. 2. חוזה ורסאי התעלם מן העובדה שאירופה מהווה יחדה כלכלית אחת כלומר כלכלה של מדינה אחת תלויה בכלכלה של מדינה שנייה. חוזה ורסאי העמיד בפני גרמניה תביעות כלכליות שלא ניתן למלא אותן וכך בעקיפין פגע בכל כלכלת אירופה. 3. הפיצויים הכבדים שהיתה צריכה גרמניה לשם לצרפת רק העמיקו את השנאה בינהן. 4. החוזה גרם לתחושת השפלה כבדה בגרמניה בשל הפיצויים הכבדים, האשמה ,הכפייה של החוזה ואי שיתוף גרמניה בבניתו, הגבלת הצבא. כל אלה הובילו להתמרמרות בהם הגרמנים והתחזקות קבוצות קיצוניות ששאפו לבאל את חוזה ורסאי. התאמה בין 14 הנקודות של וילסון (שעל פיהם הסכימה גרמניה לשביתת נשק) לבין חוזה ורסאי 1.על פי סעיף 8 בחוזה ורסאי- פינוי שטחי צרפת שנכבשו ע"י גרמניה והשבת שטחי אלזס ולוריין שנכבשו ממנה ע"י פרוסיה. על פי חוזה ורסאי : א. אלזס ולוריין הוחזרו מגרמניה לצרפת ב. חבל הסאר ישאר תחת חסות חבר הלאומים ואח"כ 15 שנים יערך משאל עם לגבי עתידו של החבל. 2. על פי סעיף 13-פולין תשוקם ותהפך למדינה עצמאית ותינתן לה גישה לים. על פי חוזה ורסאי: העיר דנציג תהפוך לעיר נמל חופשית כדי לאפשר לפולין גישה אל הים. אי התאמה בין 14 הנקודות של וילסון לחוזה ורסאי 1. עיקרון 4 אצל וילסון מדבר על הצורך להקטין את החימוש הלאומי , כך שיתאים לצרכי ביטחון פנים בלבד ואילו בחוזה ורסאי צימצום החימוש הופעל רק על המדינות המנוצחות ובינהן גרמניה. 2. לפי עיקרון אחד אצל וילסון על החוזים להיות גלויים ואילו חוזה ורסאי אמנם היה גלוי אך הוא היה חד צדדי והוכתב לגרמניה. 3. עיקרון שלישי אצל וילסוןמדבר על סחר חופשי בינלאומי ללא כל מחיצות כלכליות ואילו חוזה ורסאי מטיל על גרמניה פיצויים כבדים מה שיקשה על כלכלתה של גרמניה לקחת חלק בסחר החופשי. 4. עיקרון חמישי אצל וילסון מדבר על פתרון הבעיות הקולוניאליות באופן צודק תוך שמירה על האינטרסים של העמים הנוגעים בדבר ואילו מגרמניה נלקחו כל הקולוניות שלה מעבר לים מבלי לשתף אותה ,אפילו שהיא צד נוגע בדבר וזאת בניגוד לצרפת ואנגליה. 5. עיקרון ארבע עשרה אצל וילסון מדבר על הקמת חבר הלאומים שבו ישתתפו המדינות השונות במטרה לשמור על השלום ואילו גרמניה לא הורשתה להשתתף בחבר הלאומים (התקבלה אליו רק בשנת 1926)