הצד השני של הנהר (יצא קצת ארוך...)
תראה, תשמע... אחרי שקראתי את כל הסיפור שלכם, (בעיקר את זריחתה של השקיעה
), ישבתי ושברתי את הראש
- הסיפור הזה מוכר לי... מאיפה? ואז נזכרתי. גם אני עשיתי את זה...
אקדים ואומר שכל מה שאכתוב הוא, מן הסתם, דעתי בלבד. הסיבות והאירועים הם שלי. אני לא מכירה את מושא אהבתך ובטח שלא מתיימרת לדבר בשמה או בשם "מפלגת הנשים"... לעסק, יה-יה, לעסק: הסיבות שהביאו אותי להישאר בקשר עם הבחור שממנו נפרדתי (בדיעבד, כמובן...) - - חוסר בטחון בהחלטה. לא ידעתי בוודאות אם אני רוצה להישאר איתו או לא. בלי משחקים, בלי חוכמות... פשוט לא ידעתי, או יותר נכון, לא הצלחתי להחליט. רציתי להיות איתו ובלעדיו. - רכושנות. fuck שלי. מודה באשמה. הייתי אדם רכושני (לא ברמת קינאה או סצינות, אלא פשוט בתחושה ש
זה שלי). [´זה´ = נשמע כמו חפץ, אבל לא זו הכוונה, כמובן
]. היום אני כבר לא רכושנית, אבל אז הייתי... מ-א-ד. המחשבה שהיתה "מתחת" לרכושנות (שוב, בדיעבד...) היתה - הוא אוהב אותי. אני אשַמר
עבורו את התחושה הזו. הוא לא יכול לאהוב מישהי אחרת, כי הוא שלי (נכון, זה מסובך, כי הרי בכלל לא ידעתי אם אני רוצה אותו או לא...). - הסיבה העיקרית, האויב מספר אחד - א-ג-ו . לא יכולתי לסבול את המחשבה שהוא יאהב מישהי אחרת, הרי הוא אוהב אותי... ולמה זה מסובך...? אז ככה- אני לא רציתי אותו. הוא כן רצה אותי. אני החלטתי ´לשחרר´ אותי ואותו מהקשר. לי מותר לצאת עם אחרים, כי אני רוצה מַשהו אחר (שאם לא כן, הייתי נשארת איתו...). הוא לא רצה להשתחרר, אבל הבין שזה המצב ורצה להמשיך בחייו... אה-הה!!! אתה רוצה להמשיך בחייך? אתה לא אוהב אותי יותר?
למה ? וכך מתחילה מסכת טלפונים... בירורים קטנים...
´מה העניינים?´ ´הכל בסדר?´ ´איך אתה מרגיש?´ אופציה א´ == חרא, תודה. (אני בלבי - יופי, הוא עדיין רוצה) אופציה ב´ == בסדר גמור. הכל טוב... אני יוצא עם מישהי. (או-או... הוא כבר לא רוצה...) ומי קם לתחייה ושואג?
MR EGO אתה יודע מה, אמיר...? אני קוראת את ההודעה שלי עכשיו ונזכרת בימים ההם (בזמן הזה) ואני מצמצמת את תשובתי למלה אחת: אגו. זה מסובך, זה מורכב, אני שמחה שעברו מספיק שנים מאז ולמדתי איך להיות אחרת. עצתי לך, מהצד השני של הנהר- שב מולה ותשאל אותה שאלה פשוטה, בפעם האחרונה, ברצינות: מה את רוצה? (תהיה מוכן לכל תשובה שהיא, אבל אל תריץ תסריטים בראש לפני שאתה שואל, חבל על הזמן הזה שתבזבז... אין מישהו שיכול לענות לך על השאלה... רק היא) אל תניח שהיא רוצה אותך. אל תניח שהיא לא רוצה אותך. אל תניח שהיא עדיין אוהבת ולא יודעת מה לעשות. אל תניח שהיא לא אוהבת אותך ולא יודעת איך להגיד. אל תניח שהיא רוצה שתחזרו ורוצה קצת זמן. אל תניח שאם יעבור זמן כזה או אחר, זה "יעבור" לה והיא תרצה לחזור. בקיצור, אל תניח הנחות - תשאל. קח בחשבון שהיא לא תדע מה לענות - ואז, לדעתי, HIT THE ROAD. אם היא תחליט שהיא לא רוצה - קח נשימה עמוקה, תשמח שזה קרה עכשיו ולא בעוד כמה שנים של ציפייה שהיא תחליט ו... HIT THE ROAD. ואם היא תגיד שהיא רוצה - תקרא לילד "פורום", או משהו כזה
הערה לסיום: תשובתי הקצרה אינה ממצה אפילו עשירית ממה שיש לי להגיד בנושא
בהצלחה, יה-יה.