אני מקווה שאני צודק
אם אני זוכר נכון, גלוונומטר זהו מכשיר רגיש למדידת זרמים. הוולטמטר והאמפרמטר שניהם מבוססים על גלוונומטר (לפי הספר של יורם אשל

ובקשר לאוהמטר אני לא יודע ממש... בכל מקרה, לגלוונומטר יש התנגדות פנימית שאיננה זניחה ולכן, כדי להפוך אותו לאמפרמטר או לוולטמטר צריך להוריד את התנגדותו (באמפרמטר) או להגדיל אותה (בוולטמטר). כדי להקטין את התנגדות הגלוונומטר מחברים לו נגד במקביל וכדי להגדיל אותה מחברים נגד בטור. עכשיו, מאחר שהגלוונומטר מודד זרמים, הוא מראה תמיד כמה זרם עובר דרכו ולכן, כדי לתרגם את הזרם למתח משתמשים בחוק אוהם- בד"כ משנים את הסקלה של המכשיר כדי שיתאים לוולטים או לאמפרים. זהו בגדול מאוד... עכשיו לגלוונומטר עצמו. עקרון הפעולה של הגלוונומטר מבוסס על הכוח הפועל על מחט בשדה מגנטי. הגלוונומטר הפשוט (גלוונומטר של ארסטד) היה בנוי ממספר כריכות של תיל מוליך מסביב למעגל ובמרכז המעגל היה מצפן. כאשר עובר זרם בכריכות, נוצר שדה מגנטי (אחיד פחות או יותר) במרכז המעגל ומחט המצפן נוטה "להתמקבל" לפי השדה הזה. לפי זוית סטיית המחט ממקומה המקורי (כשלא היה זרם בכריכה) ניתן לחשב את עצמת השדה המגנטי של הגלוונומטר וע"י כך לחשב את עצמת הזרם העובר בכריכה. מקווה שעזרתי זיו