ועוד קצת על סליחות..

[Anna begins cc]

ועוד קצת על סליחות..

אז מחר יתחיל הטקס.
עם הודעות סמס אני עוד יכולה להתמודד, טלפונים זה נחמד כי זה מרגיש יותר אישי,
אבל הכי נורא זה סטטוסים כלליים בפייסבוק.
מדי שנה אני נכנסת לעמוד הפייסבוק שלי ותוהה מחדש, בשביל מה זה טוב?..
ככה מנקים את הנפש, כותבים "סליחה מכל מי שפגעתי בו, צום קל"?
הפכנו לקתולים. אתה נכנס לתא הוידוי, אומר 8 פעמים תפילת "הייל מרי", סטטוס אחד בפייסבוק, וכל חטאייך מחולים.
מישהו באמת מרגיש נקי אחר כך? מישהו באמת מרגיש שכל מי שנפגע ממנו במהלך השנה קורא את הסטטוס שלו ואומר "אהה, אוקיי, אחלה. סלחתי."
ועזבו בכלל את ההקשר של הדת בעניין הזה,
בקטע האישי-
נותנים לך הזדמנות לרדת מכל עץ שטיפסת עליו במהלך השנה, לגשת באופן אישי אל האנשים שבאמת עשית להם עוול כלשהו, להוריד את הראש ולבקש סליחה.
למה לא כולם תופסים את ההזדמנות הזו בשתי ידיים?..
אם הייתי זקנה ממורמרת הייתי אומרת שזה עוד סממן של תרבות האינסטנט והתמוססות הקשר והתקשורת הבין-אישיים.
אבל אני לא (ממורמרת, כלומר. אני כן קצת זקנה כבר.)

ואחרי שקיטרתי-
לו הייתה לכם רק סליחה אחת לבקש השנה,
הבנאדם שהרגשתם שיצאתם הכי לא בסדר איתו,
זה שממש חשוב לכם שיסלח לכם כדי שהמצפון והנפש ירגישו נקיים,
מי זה היה?
מה הייתם אומרים לו?
ועוד יותר חשוב- אתם חושבים שהוא\היא היו סולחים לכם?..

http://www.youtube.com/watch?v=anLtLxA8BRc























אההה ו...
אם אני כבר פה,
סליחה אם פגעתי במישהו מכם,
וצום קל.
וזה.

 

[shayCn]

לא פגעתי באף אחד

שיקום אחד ויגיד שפגעתי בו,
אז אני לפחות אדע שאני צריך לבקש ממנו סליחה.
טעות שלא יודעים עליה,לא ניתן לתקן אותה

סאלאמאת

 

[סוקרטס פה]

לבקש סליחה זו זכות

לא טובה למישהו אחר
כשאתה פוגע במישהו אז אתה יוצר ברשת החיים גם שלך וגם שלו וגם הגלובלית קרע מסויים
שהשם שלך רשום על כולו
עכשיו יש 3 קרעים בעולם שמחפשים לתקן עצמם כדי לחזור לצורה הטבעית שלהם
עכשיו מי יכול לתקן ?
כמובן, מי שהרס, ממנו נפרעים

אם ביקשת סליחה אמיתית ומהלב, משמע שפכת כמות אהבה/אמת/צדק לעולם בשביל לכפר "לתפור/לתקן" את הקרעים שנוצרו בשימך, וזה נקרא תשובה תולה
שעכשיו יש מספיק "חומרים" לתקן את הקרעים
ויום הכיפורים (יום התיקונים) מכפר, שבו בוחנים כליות ולב של האדם
אם התשובה כנה, נמחלין


כך שקיבלנו זכות בכלל שיש יום כזה שמעניק לנו תירוץ להתגבר על הפחדים שלנו ולבקש סליחה והאחר
שעצם העובדה שפעם בשנה התגברנו על הפחדים שלנו ועל הגאווה שלנו וראינו לא רק את עצמינו
גם אם הבנאדם לא מחל (שזה גם אסור) עדיו היה שווה לנו יותר מכל הון שבעולם (למי שמוצא השגים פנימיים חשובים)

 

[puma141]

זה נכון, וזה יפה..

באופן כללי-כאילו המקום הזה נותן לך בכל שנה דרך לשפר את עצמך, לצמוח..
אפילו עבור אנשים שלא רואים את זה מהפן הדתי.

זה משהו ערכי נפלא!

 

[סוקרטס פה]

פומה , את יודעת איזה יום היום ?

היום האחרון לחטאים

את יודעת מה זה אומר
שלהיום יש סגולה להגיע איתי לשיא חדש של זימה
ותאמיני לי שאת רוצה להיות שם כשאני מוריד אנרגיות חדשות של זימה

סתם הרגשתי שמגיע לך לדעת

 

[puma141]

תודה על האינפו, נשמה!

מותר היום לדבר על זימה??

תהיה עדין..תהיה גבר. כי זימה זה...דבר אינטימי.
זימה זה דבר שמתרחש אצלך בגוף, בראש-בכולך.

תתאפק-תראה לי למה לחשוב עליך זימה..

 

[סוקרטס פה]

את יודעת מה

אני גם מפרגן לך גם בתנוחה החדשה החדשה שהמצאתי
שלא תגידי שהפולחן היה שרלטני

בשביל למשוך זימה צריך חיבור בין שני הנשמות ב"גיבין טיים או פלייס"

אחרי כיפורים כבר יהיה קשה למצוא אותי מכהן על מיתרי הזימה

פשוט אם כבר עומדים לפני מקלחת, נשתכשך לנו בבוץ כנערים חסרי היגיון

 

[puma141]

מה

שטוב לך, סוק

כל דבר בזמנו..אמרתי לך את זה פעם.

 

[סוקרטס פה]

נכון, בגלל זה אני חבר טוב ו...

אומרת לך שעכשיו זה זמנו
זה הקרם ד-לקרם

שאחר כך לא תגידי לא אמרתי

 

[Anna begins cc]

נראה לי שזו הפעם הראשונה שכתבת משהו שאני ממש מסכימה איתו.

 

[סוקרטס פה]

מה עם הפעם ההיא שכתבתי לך ש...

כדאי לנו לעשות את זה בפרדס ?

 

[Anna begins cc]

צודק.

אלה באמת היו דברי חוכמה שלך.
הרבה יותר מהקטע על הסליחות.

 

[סוקרטס פה]

ואחר כך אומרים שאני שיטחי

 

[shayCn]

לבקש סליחה זו לא זכות ולא חובה

בדיוק כמו שלסלוח או לפגוע באחר זו לא זכות או חובה.
פגיעה באחר יכולה לקרות ע"י מעשה או אמירה.
ע"י מעשה..-כשאני פוגע באחר,אני יודע על כך בודאות.
מילולית-אני לא תמיד יודע אם פגעתי או לא.יכול להיות שזה היה קרוב,
היה ליד.כל אחד מקבל מילים שנאמרות גם עפ"י המצב הריגשי ותמונת עולמו האישית ולא רק על סמך תוכן המילים עצמן.
אני מראש יוצא מנק' הנחה, שאני לא בקיא בריגשותיהם של כולם,
ולכן אין בידיי כל המידע אם פגעתי ובמי.

ואמיתי לגמרי..מי שפגעתי בו ואני יודע שפגעתי בו,כבר ביקשתי ממנו סליחה ולא חיכיתי ליום כיפור.מי שלא אמרתי לו סליחה,אז כנראה
שלטעמי לא פגעתי בו.

 

[סוקרטס פה]

אין שום בעיה, אתה אחלה ומצוין

רק שמידת הדין והאמת בכלל לא שואלת אותך מה לטעמך ומה בעינייך
אין הוא התחיל או היא אמרה לי
אין כזה דבר
מידת הדין עוברת על הרשת ואיפה שצריך תיקון עם השם שלך עליו שם נגשים לתקן

כך שאתה אפילו לשבת שאנן לא יכול
אתה חייב ללמוד איך לא לפגוע בזולת

כמו שצבא לומד איך לשמור על המדינה שלו

כי אפילו המקום ברוך הוא אומר לך חטאים של בין אדם למקום נמחלין
אבל בין אדם לחברו אפילו אלוקים לא מתערב
אולי אם תעשה הישתדלות לבקש סליחה ממישהו אז משמיים יזמנו לך אותו
אבל אין מחילה על כבודו של אחר

יענו הכי תזהרו בין איש לרעהו
ואפילו אני שאני מושלם לא יכול להגיד שלא פגעתי באנשים בין במזיד בין בשוגג
בטח שאני גם לא יכול להגיד שביקשתי סליחה מכולם
והדרי כיהלום בשמש, אז מה שאר בני התמותה?

וכן, זה רפואי שוב

 

[shayCn]

פגיעה בזולת יכולה להתפרש בהמון דרכים

וזה לא רק באמירה,אלא גם במעשים ובכוונה.
זה גם אם אנחנו באופן מודע מכוונים את דרכו של אחר,שופטים אחרים,
מבקרים אחרים ביום-יום,מתנהגים ומתנהלים בצורה שמבזה את עצמינו
כי הרי ,מי שם אותנו כמובילים??כדיינים שמינה אלוהים??
כיועצים??כאלו שניקח מהתהום אליה נפלו ונישא אותם בכפינו??
מי אנחנו שניקח תפקיד של פסיכולוג/רואה נסתרות/שליחו של אלוהים/כל תפקיד אחר ונשליט זאת על בן אדם בוגר אחר ונחליט שנחזיר אותו לדרך הישר?
מאין לנו שאין לאותו אחד את דרך הישר שלו?
מאין כמויות הטיפשות שאנחנו יודעים הכל על עולמו של אחר? שהוא זקוק לעזרה?
המוסר ומידת הצדק היא נתיב שונה מנתיב הטבע האנושי שלנו.
כבני אדם חברתיים,אנחנו יוצרים קשרים ומתנהלים בצורה חברתית
מסויימת ,שלפעמים זו דרך ששונה ממידת הצדק,המוסר והאמת.
גם חריגות קטנות - הן חריגות.מי שם אותנו לשקול את גודל העבירה?
מי קובע לנו את עוצמת הפגיעה באחר?
אנחנו.רק אנחנו.
וכאן הטעות.כאן מתחילים עיוותי הצדק.
ועם זה אנחנו צריכים לחיות ולהתמודד.
סליחה זו דרך להתמודד עם חלק מהמצבים האלו.
היא לא מספיקה לעיתים,אבל זה הכלי האחרון שאנחנו יכולים להיעזר בו..
אח"כ - כבר אין בידינו לעשות דבר.
אז ההחלטה - בידי היושב במרומים.

 

[puma141]

חחח יא קתולית!

אני מסכימה עם כל מה שכתבת, צודקת.

בטח יש כמה שאני צריכה לבקש מהם סליחה-
אבל הייתי מבקשת מאמא שלי...שלא הייתי שם יותר לידה, ושאני אעשה את זה השנה הזו...
למשל.

הייתי מבקשת סליחה ממישהו, שחוסר יכולת החלטה שלי בקטע מסויים-עשה לו הרבה רע...

ועוד..

מה שבטוח-לא לא לא בפייס! ככל שחולף הזמן,\ אני פחות ופחות אוהבת ת'פייסבוק.
ולא שפעם ממש אהבתי, אף פעם לא...

 

[Anna begins cc]

מזדהה עם הסליחה השנייה שלך,

גם לי יש מישהו כזה,
ובקשתי ממנו סליחה קצת אחרי שהכל נגמר.
(ביננו, אני לא לגמרי בטוחה שהוא סלח לי.)

אני משתמשת בפייסבוק כדרך לתקשר עם החברים שלי.
אני לא מצרפת אנשים שאני לא מכירה, אני בעיקר מעלה שירים (שאף אחד לא מקשיב להם) וכותבת סטטוסים רוטנים (שאף אחד לא מגיב להם)
אבל בטח שלא הייתי משתמשת בזה ככלי לבקש סליחה ממישהו שבאמת חשוב לי..

 

[קייזר סוזי]

א. זה אחד השירים היפים.

ב. אני חושבת שזה נדיר מאוד שיש מי שבאמת עושה חשבון נפש בימינו.
כל הסליחות הפייסבוקיות האלו, זה לא באמת סליחה מן הסתם.
וגם מי שכותב את זה יודע את זה, זה סתם משהו כללי ברוח הימים האילו,


מי שבאמת עושה חשבון נפש ויודע שיש לו ממי לבקש סליחה, הולך ומבקש אותה,
וזה כבר לא משהו שכותבים בסטטוס.

אבל כמו שאמרתי, הרוב חושבים שהם בסדר,לא עושים חשבון נפש ולא מסתכלים לתוך עצמם,
יותר מזה, גם אם יגידו להם שהם היו לא בסדר, האסימון לא יפול.

לגבי הסליחות שלי, אני חושבת שהתנצלתי למי שהייתי צריכה בזמן אמת,מעבר לזה אני לא אוסיף.

 

[Anna begins cc]

נכון?.

התלבטתי בינו לבין סליחות של יהודית רביץ,
אבל הוא לגמרי ניצח.

אני גם כמוך, לרוב. מתנצלת ברגע האמת. אני לא יכולה ללכת עם המחשבה שיש מישהו שכועס עליי ולא התנצלתי בפניו או פתרתי את העניינים.
זה רודף אותי.

ואני מסכימה איתך,
רוב האנשים לא טורחים לבדוק בתוך עצמם ולעשות את חשבון הנפש הזה,
וחבל.
אני חושבת שאפשר רק לצמוח מזה.