שלום לך TOOKMYNAME
לפעמים נדמה שבלי אנשים כמוך העולם היה מקום הרבה יותר מרושע וקר, את אהבת החינם שלך, ההעדפה שלך להיות חכמה על פני להיות צודקת ועוד שלל תכונות טובות שעולות ממה שאת כותבת ניתן רק להעריך. לגופו של עניין: אינני רוצה לעסוק בגדר, אני רוצה להיתייחס לנושא התקשורת, לא במובן של מדיה אלא במובן הרבה יותר בסיסי וראשוני. חשוב מאוד לדבר בצורה שמובנת לצד השני, הקומוניקציה צריכה להיעשות בגובה העיניים ולא ביהירות או במבט מתנשא. צורת התקשורת בין בני אדם היא קריטית וכבר בימי קדם נאמר המשפט "המרחם על אכזריים סופו להתאכזר לרחמניים", משפט זה בדרך כלל מהווה צידוק מוסרי ל"עליהום" כללי נגד ערבי באשר הוא ערבי. לעניות דעתי ניתן לפרש אותו גם בצורה הבאה: אם לא תדע כיצד לדבר עם שכניך סופך שתמיט צרות על בני ביתך. את זה קל להבין, אני מניח שרובכם תסכימו כי לכל מערכת יש חוקים משלה, וכפי שאין דומה מיקוח בשוק התורכי לקניה בחנות כלבו במנהטן, כך אין דומים ערכיהם של שכיננו לערכינו-אנו, הדברים החשובים לנו אינם כל כך חשובים להם לדוגמא: כל נושא המתאבדים בתמיכת בני משפחותיהם, כמו כן נושא איכות הסביבה אינו ערך מרכזי - בכל שולטת הזוהמה וכן הלאה... לדעתי אין מה לדבר איתם בשפה שלנו והניסיון לעשות כן הנו יהיר ומצביע על חוסר היכרות מעמיקה עם השכנים שלנו. מה שאני בעצם אומר זה שאי אפשר לבוא ולשוחח איתם כאילו אנו משוחחים האחד עם השני, בכך אינני שולל את אנושיותם או כבודם, כל מה שאני אומר זה שצריך לשים לב מה הם הערכים החשובים להם ולדבר איתם מההיבט הזה. אני שיריתי במחבלים בעזה, לא עשיתי זאת בתחושת סיפוק עצב או כעס, פשוט דיברתי איתם - בשפה שלהם, אני מבין שעכשיו אתם קצת מזועזעים אבל אם תקדישו מעט מחשבה רחבת אופקים תבינו על מה אני מדבר. קל להחצין את השינאה כלפי קבוצה, קל לדבוק במסרים פשוטים...כנראה שמי שעיניו בראשו והוא רוצה להישאר בן-אדם במציאות המורכבת שבה אנו חיים, ולא ליטמון את ראשו בחול לצד זה או לצד אחר, על אותו אחד להבין שלא הכל שחור או לבן, לא הכל ניתן להבין כאן ועכשיו, לא לכל דבר פיתרון ובעיקר - גם אם יש פיתרון לא תמיד אנו מבינים אותו. מי שמספיק צנוע על מנת להסכים עם הפיסקה המובאת לעיל, להכיר במוגבלותנו כבני אנוש ובגורמים אחרים שמשפיעים על גורלנו, מלבד ההחלטות שאנו מקבלים ולמרות כל האמור, עדיין דבק בדרכו הוא בדרכו להיות בן-אדם.
