ועוד בעניין אדיפוס

[irisgh]

ועוד בעניין אדיפוס

לפני כמה חודשים, בעקבות הולדת אח והכרות עם הרעיון שאנו גדלים וגדלים, בעלי הסביר לבנינו שכשיגדל יהיה אבא. יניב, בן 3, קלט יפה את הרעיון, ולאחר שבמשך חודשי ההריון הראשונים טען שגם לו ולאבא יש תינוק בבטן, הפנים את העובדה שרק נשים נושאות תינוקות, מיניקות וכיוב', ושבעוד הוא יגדל להיות אבא יום אחד, חברתו הטובה תגדל להיות אמא. בכל אופן, לפני כמה ימים, בעקבות שיחה בנושא זקן וקוצים, בעלי אמר לו שכשיגדל יהיו לו קוצים או זקן. יניב יודע שלאמא אין קוצים, רק 'נקודות' (חן). אז בתגובה יניב אמר, 'כשאני אהיה גדול אני אהיה אמא'. מאז, כששואלים אותו מה יהיה כשיהיה גדול, הוא עונה אמא. אני, האמת, די נהנית מהתשובה הזו. מה יש, גם אני רוצה להיות מודל לילד. בהחלט הייתי רוצה להיות זו שהילד רוצה להיות כמוני. אבל אני יודעת שזהו לא בדיוק הפתרון האדיפלי הרצוי, אליבא דה פסיכואנאליטיקאים. אז מה אתם אומרים? אומרות? (אגב, גם ככה בעלי חושש שאני מגדלת אותו להיות הומוסקסואל, או סתם גבר נשי. אני תומכת ברצונו שלא להסתפר, מרשה לו 'ללבוש' שמלות, וכדומה. איכשהו, הוא כזה 'בן', שאני ממש לא חוששת לזהותו המינית. ומלבד זאת, תמיד אהבתי גברים שהצד הנשי שלהם קצת יותר מפותח

אבל בנתיים הוא נראה לי ממש פרא אדם גברי קלאסי )

 

[נעה גל]

שבעוד שנה תגעגעו לתשובה הזו

 

[הילהל]

נושא לא פשוט

אני נגעתי בלימודים שלי רק בקצה קצהו של הנושא, מהזוית האנתרופולוגית. פסיכולוגים מסתבכים עם השאלה הזו כבר המון שנים, ומסקנה של ממש אין. ממה שלמדתי (תיאוריה של ננסי צ'ודרו) - לבנות יש יתרון עצום על פני בנים: הן מגבשות זהות עצמית לפי מודל מלא ושלם של הנשים סביבין (אמא, גננת, מורה) בעוד שהבנים מגבשים זהות לפי מודל מאוד חסר (רובם לא זוכים לראות את אבא, אלא כדמות מאוד חלקית, ואלצים להשלים את החסר בדמיון של מה אבא עושה כשהוא לא בבית. אין כמעט גננים ומורים כמודל). ואז מה שקורה הוא שפיתוח הזהות שלהן נעשה על דרך השלילה - איך להיות "לא אישה" (לא אמא, לא הגננת, לא המורה). צ'ודרו טוענת שזה מוביל לקשיים רגשיים של בנים וגברים, לעובדה שלנשים יש בד"כ זהות שלמה יותר ומערכת תמיכה חברתית הדוקה יותר. מה עושים? אם נניח בצד את השאלה החברתית ונפנה למישור האישי - צריכים לדאוג לשני אלמנטים: 1. שלבן שלך יהיו דמויות גבריות שלמות ככל הניתן (למשל - שאבא יבלה איתו הרבה אחה"צ, כשיהיה גדול יותר - שיבקר את אבא בעבודה מידי פעם, אולי לנסות לבחור לו חוגים עם מורה/מדריך גבר). 2. שהבן שלך ידע שזה בסדר להיות "כמו אמא", שהוא לא חייב להיות "לא אישה" על מנת להיות גבר. זה בסדר לרצות תינוק, זה בסדר להתקשט, זה מצוין לשחק בבובות. בקיצור - שיחווה ויראה את כל טווח ההתנהגויות האנושיות - "גבריות" ו"נשיות" כאחד, ושימצא את מקומו על הטווח הזה, באופן כמה שיותר עצמאי, לפי מה שמתאים לו ולא לפי הסטריאוטיפים החברתיים.

 

[לאה_מ ונעה גל]

../images/Emo51.gif, הילה. מאד מעניין.

 

[לאה_מ]

זו אני ../images/Emo9.gif

 

[הילהל]

איזה כיף לקבל מחמאה../images/Emo13.gif

 

[ליליה והגמדים]

אכן, מעניין

העברתי קישור לאבא של רעות.

 

[ליאת +]

בכל מקרה לא מגדלים ילד

להיות הומוסקסואל.. אז תרגיעי את בעלך. כל הממצאים שיש כיום מורים על כך שנטיה מינית הינה מולדת והמקסימום שההורים יכולים לעשות זה לעזור לילד להרגיש טוב עם עצמו או שלא. מה שמעניין זה שבחורים הומואים מספרים הרבה פעמים שכבר בגיל מאוד צעיר (צעיר= חמש!) ידעו שהם נמשכים לבנים. כמובן שהם לא ביטאו את זה אז במילים האלה, אבל הם כן ידעו להגיד בדיעבד שכבר אז הם הרגישו ככה.

 

[ליליה והגמדים]

הומוסקסואל

זה בדרך כלל עניין גנטי. קל להרגיע את בעלך בכך שתשלחי אותו לבדוק אם יש הומוסקסואליות בשושלת שלו

מי שזה מפחיד אותו, העובדה שזה בא ממנו מפחידה אותו בדר"כ אפילו יותר.

 

[נעה גל]

אני לא בטוחה ש"גנטי" זו ההגדרה

הנכונה (אולי "מולד"?) אבל זה בטח לא ענין חינוכי...

 

[ליליה והגמדים]

ההעברה היא כנראה תורשתית

אז בואי נקרא לזה תורשתי ולא גנטי....

 

[נעה גל]

את מחדשת לי. כי עד כמה שידוע לי

(ואני מודה שאני לא מומחית בענין) אין קשר בין נטיה מינית של הורה לזו של ילדו. יש לך מקורות מוסמכים?

 

[ליליה והגמדים]

ראשית, זה לא חייב לבוא מההורה

שנית, יש גנטיקה ב- DNA וכזו שקורית במהלך ההפריה ואחריה - שאז היא אינה מוטבעת ב- DNA. אני לא מומחית בביולוגיה וגנטיקה, אולם ידוע לי שנטיה מינית נקבעת בשתי הדרכים ואף יש מדי פעם דיבורים על מציאת הגן האחראי לנטיה המינית. אין ספק שיש נטיה מינית שהיא תוצר של טראומה שגורמת לדחייה מבני/בנות מין מסויים. למשל - טראומה של גילוי עריות. יש לסביות שאני מכירה שטוענות שהנטיה המינית שלהן היא בחירה מודעת. אני נוטה לייחס את הבחירה למרכיב ההחלטה ללכת עם מי שאת/ה ולא לבחירה בנטיה המינית. די ברור לי גם שאם מפשפשים עמוק בהסטוריות משפחתיות, ניתן למצוא מקורות לאותן נטיות מיניות. אני נוטה לקבל את ההסבר הגנטי המוחלט.