ועוד אחת

[ש פ י ר י ת]

ועוד אחת

איבדתי את אימי בגיל 5 ואת אבי, שהיה הכל בשבילי בגיל 23 . היום אני בת 42 לאחר שנים רבות של טיפול פסיכולוגי, מודעות ,פתיחות גבוהה מאוד, עוצמה בלתי ניתנת לתאור ויכולת להתגבר. אבל במילים אני חלשה, ולעיתים אני מרגישה שחסר לי קישורי מילים. לדוגמא: ברור שלמדתי מצויין, איך לתפקד ולעשות דברים בעצמי ולבדי. זה כאילו לא הגיוני מה שאני שואלת, כי ברור שאני יודעת על פני השטח, אבל אם "ארד דרגה אחת פנימה " האם יש כאן בעלות נסיון או " מאבחנות" שיודעות להגיד האם הכאב " נגמר" או נשכח או מתעמעם או איך אפשר לדעת אם הוא " נכנס לפריזר" ועדין כואב אך יוצא , אם בכלל כתוצר לוואי אחר. ? אני לא מדברת על מחלות, כי כבר אחת כזו קבלתי, דלקת המעי הגס בגיל 17 כתוצאה מהכאב וההפנמה. אבל עם השנים בעזרת המודעות "והבנת הנקרא ", אני מצליחה להתגבר. איזה תוצרי לוואי, אחרי כ"כ הרבה שנים יכולים להיות?

 

[wina]

שלום,שפירית

שלום, שפירית. אמנם איבדתי את אימי בגיל מבוגר יחסית, אך אצלי הכאב יוצא בהתנהגות כלפי אנשים אחרים, במיוחד כלפי בתי. מצד אחד אני נעשיתי מודעת ל"צרות העולם", אך מצד שני גם חסרת סובלנות כלפי ילדי .

 

[hartuvim]

הי שפירית היקרה

שמי שירה, אני בת 26 ואיבדתי את אמא בגיל 16 (כשהיא היתה בת 42, ורק עכשיו אני מתחילה להבין כמה צעירה היא בעצם היתה). את שואלת שאלה קשה, גם אני שואלת את עצמי לפעמים איפה בא האבל שלי לידי ביטוי (חוץ מבדברים הרגילים כמו אזכרות, מחשבות וכו',כי אם הבנתי נכון את שואלת על הרמה הפחות מודעת) אז אני ממש לא מאבחנת אבל מניסיוני ומנסיונן של אחרות אני יכולה לנסות לשער לכמה כיוונים: אני חושבת שהכאב יכול לצאת בצורה של עיכוב, של חוסר יכולת להתפתח, מין תחושת תקיעות (או תקיעות אמיתית) בעבודה או ביחסים אם בן/בת הזוג או עם הילדים (כמו שכתבו כאן). הוא יכול לצאת בצורות של השפעה כמו הבחירה בבן/בת זוג לא מתאימ/ה (כזה שצריך ש"יטפלו" בו או ש"יצילו" אותו) והוא יכול פשוט לא לתת לך להמשיך הלאה. לפני שהלכתי לטיפול הרגשתי את התוצר לוואי האחרון. לא משנה מה עשיתי, הרגשתי שאני בורחת מעצמי ושבעצם אני לא יכולה לברוח מזה, הכאב תקף אותי בכל רגע שבו הייתי לבד עם עצמי. הבנתי שהאבל והכאב שהיו לא מעובדים ממש יושבים כאבן ריחיים על צווארי (כמו שאומר הביטוי...), שאני לא יכולה להתקדם לעתיד כי העבר מושך אותי לאחור. נדמה לי ממה שכתבת שאת לא מרגישה שזה המצב עכשיו (נכון?) ואולי אני יכולה לצטט אחת מחברות הפורום שכתבה בחכמה רבה שהאבל והכאב הם ספירליים, כך שאחת לכמה זמן, או בתקופות, או באירועים מסויימים הם חוזרים ועולים. לי הדימוי הזה עזר להבין איך אני מרגישה כשבזמן מסויים אני לא חשה בכאב הזה ובזמנים אחרים הוא שב ועולה. אני מקווה שנתתי עוד כמה נקודות למחשבה ואשמח אם תרצי לתאר עוד קצת איך הדברים מתבטאים אצלך (אולי תספרי עוד קצת על עצמך?). שירה.