ועוד אחד שלה...
רחל שפירא הנפלאה... הייתי חייבת (וסילחו לי על פרץ הליריקה שתקף אותי) עצי התאנה עצי התאנה התקיימו כאן לפנים, לא השתייכו לאיש, רק לנוף. חשבתי באמת שהיינו מוגנים כמו העצים במחול העונות. ומישהו שלפנים היכרתי היטב, נהג לחלוק עמי את פרי הקיץ. ומשהו ממלמוליו נסחף מעבר לי בינתיים עם יתר אתמוליו. נסחפו אתמוליו כדרך אתמולים, ומשהו ממנו בינתיים מעבר לי. כל פעם מחדש המראה המסויים יפה ועד כדי להכאיב. כמה צלעות גבעה נשברות אל שפת הים ואין להן מה להשיב. ומישהו, שלפנים היכרתי היטב, נהג אל הסלעים איתי לרדת. ומשהו שהוא ידע אולי אני עכשיו לומדת, לומדת בלעדיו. רק צלעות הגבעה הנשברות מולי, ומשהו ממנו בינתיים מעבר לי.
רחל שפירא הנפלאה... הייתי חייבת (וסילחו לי על פרץ הליריקה שתקף אותי) עצי התאנה עצי התאנה התקיימו כאן לפנים, לא השתייכו לאיש, רק לנוף. חשבתי באמת שהיינו מוגנים כמו העצים במחול העונות. ומישהו שלפנים היכרתי היטב, נהג לחלוק עמי את פרי הקיץ. ומשהו ממלמוליו נסחף מעבר לי בינתיים עם יתר אתמוליו. נסחפו אתמוליו כדרך אתמולים, ומשהו ממנו בינתיים מעבר לי. כל פעם מחדש המראה המסויים יפה ועד כדי להכאיב. כמה צלעות גבעה נשברות אל שפת הים ואין להן מה להשיב. ומישהו, שלפנים היכרתי היטב, נהג אל הסלעים איתי לרדת. ומשהו שהוא ידע אולי אני עכשיו לומדת, לומדת בלעדיו. רק צלעות הגבעה הנשברות מולי, ומשהו ממנו בינתיים מעבר לי.