טוב לא שמעתי על זה
לא מדובר בגננת צמודה, כמו שאמרתי לך הוועדות האלו נותנות גננת למשהו כמו שעה פעם בשבוע (סייעת צמודה זה כבר משהו אחר ולא נראה לי שלזה התכוונה הגננת שלך)
פעם ראשונה שאני שומעת שהוועדה נותנת את המפגש השבועי מחוץ לשעות הגן אבל יכול להיות שיש ערים מסויימות שזה טיפה אחרת.
לגבי העתיד- אני מבטיחה לך שבקורס הטייס זה ממש לא יזיז למפקדים שלו אם היה לו קושי שפתי בגיל 3 וחצי או פספוסי פיפי בגיל 4 או המנעות מחומרים בגיל 5.
מעבר לזה שזה לא עובר הלאה (אלא אם כן את מעבירה וגם אז לדעתי זה נמחק אחרי משהו כמו 7 שנים) מאיזה תיוג את חוששת?
אם הבעיה תשאר כשיעלה לבית הספר, לא תרצי עזרה בשבילו? תעדיפי שהוא יתקשה והעיקר שלא "יתייגו" אותו? מה זה בעצם תיוג? זה לדעת שהילד מתקשה בא' ב' ג' ולהגיש לו עזרה.
הילד שלי תלמיד נבון וחכם וכן הוא גם ביישן ומופנם ובבית הספר הבאתי את כל המסמכים שלו וידעתי אותם על הכל, לא הסתרתי כלום, גם ביקשתי וועדה והוא קיבל קלינאית ואולי גם יקבל מרב"ע.
איפה כאן התיוג?
זה שהוא יוצא פעם בשבוע משיעורי מוזיקה (שהוא לא סובל בלי קשר) ועובד עם הקלינאית?
הוא מאושר מזה וזה ממש לא מפריע מול שאר התלמידים, יש כל כך הרבה תלמידים שיוצאים מידי פעם מהכיתה, יש קבוצה של 5-6 ילדים שמתקשה בעברית או בחשבון ולפחות כמה פעמים בשבוע מוציאים חלק מהם לשיעור בקבוצה קטנה עם העוזרת מנהלת כדי שיעמדו בחומר, יש תלמידים שנשארים פעם בשבוע בסיום הלימודים לשעה נוספת פרטנית עם המורה (זה בעקרון אמור להיות ברוטציה לכל הילדים- לקדם גם את החלשים וגם את החזקים, כרגע כנראה שמקדמים רק את החלשים בחומר כי הבן שלי ועוד כמה מתקדמים לא מקבלים שעות פרטניות), יש תלמידים שיוצאים לשיחות עם היועצת, יש תלמידים שיוצאים לפגישה עם המרב"ע, לאף אחד זה לא מפריע ושום דבר לא נראה חריג היום עם כל "ילדי האותיות" והריטלין אף אחד כבר לא "מתוייג", כל אחד והתיקים שלו, זה שילד מתקשה חברתית ממש לא אומר עליו שהוא אלים או בעייתי, לפעמים בדיוק להפך.