ועדת השמה

[מיכל931]

ועדת השמה

בני בן 12 מאובחן pdd בתפקוד גבוה. סובל גם מלקויות למידה. שנה הבאה הולך לחטיבה. מתלבטת לגבי סוג המסגרת. יש חטיבה ללקויות למידה (חדשה יחסית) ליד מקום המגורים שלי שהרבה הורים מרוצים ממנה והביקוש גבוה. מצד שני בועדת ההשמה האחרונה המליצו לנו יותר על כיתה תקשורתית. אציין שהיה לי נסיון לא נעים עם כיתת pdd שניסינו שנה אחת בבי''ס יסודי כי רמת התפקוד של הילד היתה גבוהה לעומת שאר הילדים, ואני נוטה יותר לביה''ס ללקויות למידה. אבל קשה לקחת החלטה סופית. מה דעתכם?

 

[dina199]

תנסו את החטיבה.

הרי כיתת תקשורת כבר ניסיתם ולא היה טוב.
אז לפי דעתי אין מה להפסיד.

 

[מיכל931]

הוועדה אמורה להסכים...

בסופו של דבר הוועדה אמורה להסכים איתנו, רק ביקשו לשלוח להם מכתבי חוות דעת משני אנשי מקצוע שמכירים היטב את הילד. זה אומר שאני אלך נגד המלצות הוועדה, אבל אני מניחה שזה לא מקרה ראשון ואחרון. נראה לי שהנסיון ותחושת הבטן יותר חשובים במקרה זה.

 

[schlomitsmile]

הועדה לא בהכרח תסכים איתכם, אבל אתם ההורים
אם תחושת הבטן שלך אומרת לך שבחטיבה ללקויות למידה יהיה לו טוב יותר,
שווה ללכת על זה.
בכל מקרה, חשוב להיות עם אצבע על הדופק, להיות קשובים לילד
ולא לחשוש להודות, אם אכן כך יהיה, שדוקא לא ממש טוב לו.
ולא לפסול על הסף, ללא בדיקה בראש פתוח, את כתת התקשורת בחטיבה,
כי לא כל כתות התקשורת זהות.
זה שלא היה לו טוב בכתה ביסודי, לא בהכרח אומר שכך יהיה גם בכתה בחטיבה.

 

[מיכל931]

הבעיה שלא ניתן לדעת....

אי אפשר לדעת מי הילדים שיהיו איתו בכיתת תקשורת. בכיתה הקודמת רמת התפקוד של הילדים ממש לא התאימה לבן שלי, והוא ממש סבל שם. תחושת הבטן שלי היא ללכת על משהו אחר. כמובן שכל צעד שנבחר לעשות זה הימור, ושום דבר לא יהיה מושלם.

 

[schlomitsmile]

מה שבעיקר משפיע זה הצוות
אישיותם, גישתם האנושית והחינוכית.
הילדים האחרים יכולים להיות מה שמוגדר ברמת תפקוד גבוהה, אפילו נ"טים
והילד יסבול
יכולים להיות מה שמוגדר ברמת תפקוד בינונית והילד יפרח
ואפילו ייתרם מחבריו לכתה.
מנסיון ובאחריות.
בדיוק כמו שגם בנך לא יפריע ואפילו יוכל לתרום גם לילדים שכאילו "גבוהים" ממנו, נ"טים.
&nbsp
כל צעד שנקח הוא נסיון, לאו-דוקא הימור.
כמאמר המשורר:"שום דבר לא ידוע- לא שנה, לא שבוע, יש לנוע, לנוע"

וגם הילד עצמו מתפתח, משתנה- גם הוא "אינו ידוע"
לכן מה שנכון בשלב מסויים בחיי הילד, לא בהכרח נכון בשלב אחר,
וכך גם להיפך- מה שהיה לא נכון, עשוי בהמשך להיות נכון.
&nbsp
כל עוד אנחנו שומרים על ראש פתוח וקשב לילד,
סביר להניח שנהיה בכיוון הנכון.