מאחר ואנשי בטלא קוראים כאן לא
ארחיב, רק אומר שני דברים: הרופא שניהל את הועדה לא נחמד כמו כשהוא נחמד במרפאה הפרטית שלו (אבחן כאן כמה משפחות ואמרו שהוא מקסים.) הם החליטו מראש מה הם רוצים לתת או לא לתת וכך בדיוק התנהל המונולוג של מנהל הועדה. ברוב חוצפתם הם עוד ביקשו את המסמכים שהבאנו איתנו של ראשי פרקים מה לאמר להם. והיו נדהמים כשסרבנו. אנחנו, בסך הכל באנו בשם הילד שלנו, לתבוע בשמו את מה שמגיע לו על פי דין חוק מדינת ישראל, שלא לדבר על פסיקת בגץ שרק איששה את זה. הבן שלנו היה בתפקוד מאד מאד מאד מאד מאד ירוד. לא היתה כאן שאלה של אחוזי נכות אלא יום ההכרה בכך שהוא אוטיסט.