לדעתי זו בושה שזה לא הליך שהוא חובה
לועדה מלווה יש כמעט רק יתרונות.
קודם כל, זה מאלץ אותך לעבוד לפי לו"ז, לפחות מחייב אותך לנקודות זמן בדוקטורט שבהן את חייבת לסכם את כל מה שיש וזה מאוד עוזר להתפקס.
כל ועדה שהיתה לי (יש 3 בתוכנית שבה עשיתי דוקטורט) היתה מועילה באופן שקשה לתאר, אפילו רק בתהליך שלי מול עצמי. פתאום חזרתי לתוצאות ישנות והבנתי כמה הן חשובות, זה אילץ אותי לשבת ולקרוא באופן ממוקד. זה תהליך מאוד נכון.
 
זה גם מאלץ את המנחה שלך להיות מעודכנת בהתקדמות שלך, שוב יתרון. יש מנחים יותר מעורבים, יש מנחים פחות מעורבים, יש מנחים שפתאום נופל עליהם תפקיד חיצוני ומידת המעורבות שלהם יורדת. כשאת כותבת דוח ומתכוננת לועדה המלווה, המנחה חייבת לאשר אותו לפני הגשה. אז מה שלא יהיה, היא תהיה עם יד על הדופק על ההתקדמות שלך.
 
בחירה מושכלת של ועדה מלווה תאפשר לך שיתופי פעולה פוטנציאלים, עזרה פוטנציאלית וגם עין ביקורתית שהיא בת סמכות ולא מחוייבת בגלל קשרים אישיים. כשאת יושבת הרבה זמן בחדר את מפסיקה להריח את הריחות שעולים ממנו (טובים ורעים גם יחד), אדם שיכנס לחדר באמצע היום ישים לב לדברים שאת כבר לא רואה.
זה גם אדם חיצוני ששם לב שהמנחה שלך לא מורחת אותך, או שהיא שמה לב לבעיות.
 
את לא חייבת דין וחשבון של הנחיה לועדה מלווה, אבל הם כן קוראים ביקורתיים ויש להם קצת סמכויות. הם יכולים להגיד שלא עמדת ביעדים, שהצעת המחקר שלך מקיפה מידי או לא מקיפה מספיק, שהעבודה דלה או חסרת ביקורות. בתחום שלי ראיתי את זה קורה רק במצבים מאוד קיצוניים וכשמגיעים למצבים קיצוניים חשוב שמישהו ישים לב.
