וסיכום הטיול לנגב
את המסע מהרי הגליל לנגב התחלנו ביום ב' בלילה בתחנת ביניים בתל אביב : פגשנו את פיונה והוריה המקסימים ונסענו איתם לגלידריה בבן יהודה- עיקר הכיף היו הסיפורים המופלאים על פיונה ובעיקר על הסיבה שיותר לא לוקחים אותה למסעדות
ככה שהגלידריה הפכה לשולית והעיקר היה החברה הנעימה , וגם הסיבה שאני לא פריקית של גלידות למרות שמה שטעמתי היה משובח ומעניין. למחרת נסענו לנגב ועשינו הפסקת אוכל בבאר שבע, באחד ממדריכי התירות נכתב על הבולגרית במדרחוב של באר שבע ובה סעדנו צהריים המסעדה נוסדה לפני 50 ומשהוא שנה והיום הבן והנכד של המיסד מנהלים אותה.. היה מעניין כי המקום מיוחד ובעל המקום סיפר לנו על האוכל הבולגרי ועל השלטון הטורקי שהשפיע על האוכל הבולגרי. בעלי הזמין קדרת כבש משובחת במיוחד ואני הזמנתי קדירת אווז עם תפוזים אבל הגיע קדרה עם תאנים - האווז היה מיובש קצת .. הסלטים שהגיעו היו מענינים- אבטיח מוחמץ למשל. המנות קטנות, טעימות וזולות. גישה לנחים נוחה שרותים לא בדקתי וממה שהתלהבנו זה חניה מקורה ב 3 ש"ח לשעה לעומת תל אביב ששילמנו 50 ש"ח לחניית הלילה. מבאר שבע המשכנו למצפה רמון ששם לא דגמנו שום מסעדה מיוחדת וכנ"ל למחרת בים המלח שלא מצאנו משהוא קולינרי ששוה לספר עליו. על מה שאנחנו ממליצים זה חופשה בים המלח - אמצע השבוע המחירים כל כך נמוכים בבתי המלון והאויר היבש כל כך נעים ...מסעדות יש שם המון אבל לא דגמנו מספיק כדי לדווח אם למשהוא יש המלצות על מסעדות במתחם בתי המלון של ים המלח אשמח כי בנובמבר אנחנו מתחננים גיחה נוספת.
את המסע מהרי הגליל לנגב התחלנו ביום ב' בלילה בתחנת ביניים בתל אביב : פגשנו את פיונה והוריה המקסימים ונסענו איתם לגלידריה בבן יהודה- עיקר הכיף היו הסיפורים המופלאים על פיונה ובעיקר על הסיבה שיותר לא לוקחים אותה למסעדות
