אביעד שר שלום
New member
ומשהו לפרשתינו
לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך וגו' (בראשית כז. ט). וברש"י ממדרש רבה, משלי הם ואינם גזל שכך כתב לה יצחק בכתובתה ליטול שני גדיי עזים בכל יום. זה שאינם גזל למדנו מהכתוב וקח לי, לי משלי. אבל זה שכך כתב לה יצחק בכתובתה נראה לומר בדרך צחות מסיפור שהיה ברבנית מסויימת, אשר בשבת ראשונה אחר שנישאה כשהלכה בפעם הראשונה להתפלל בביהכ"נ בשבת כנהוג בימים ההם, אמרה : שמחתי באומרים לי בית ה' נלך (תהלים קכב. א) וביארה, שמחתי כשאומרים הרי את מקודשת 'לי' לפי שאז בית ה' נלך, כי המנהג היה שרק משבת שלאחר הנשואין היתה הולכת לבית הכנסת. וכן כאן 'קח לי', היינו ממה שיצחק אמר הרי את מקודשת לי, דהיינו משל כתובתי. שבתא טבא.
לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך וגו' (בראשית כז. ט). וברש"י ממדרש רבה, משלי הם ואינם גזל שכך כתב לה יצחק בכתובתה ליטול שני גדיי עזים בכל יום. זה שאינם גזל למדנו מהכתוב וקח לי, לי משלי. אבל זה שכך כתב לה יצחק בכתובתה נראה לומר בדרך צחות מסיפור שהיה ברבנית מסויימת, אשר בשבת ראשונה אחר שנישאה כשהלכה בפעם הראשונה להתפלל בביהכ"נ בשבת כנהוג בימים ההם, אמרה : שמחתי באומרים לי בית ה' נלך (תהלים קכב. א) וביארה, שמחתי כשאומרים הרי את מקודשת 'לי' לפי שאז בית ה' נלך, כי המנהג היה שרק משבת שלאחר הנשואין היתה הולכת לבית הכנסת. וכן כאן 'קח לי', היינו ממה שיצחק אמר הרי את מקודשת לי, דהיינו משל כתובתי. שבתא טבא.