ומחר יום אחר

ומחר יום אחר

יום יום אני יוצאת מהבית בשעה מוקדמת, מנסה להתעלם מריחות האבק והסיגריות של הבוקר, מנסה להכניס אוויר נקי, מהיכן שהוא, מנסה להעיר את עצמי ולהתחיל את היום שלי בצורה חדשה. יום יום אני חוזרת מאוחר, העיניים כבר נעצמות בקלות, הקולות כבר פחות מפריעים כי אני אוטוטו נרדמת ועוד מעט יגיע הזמן לישון, לנסות לישון, בדרך כלל אני נרדמת, אבל קמה עם תחושה שזו לא הייתה שינה כלל. וכך עוברים הימים, מנסה לבנות לעצמי מטרות, מנסה לבנות לעצמי רגעים טובים של סיפוק ושל אושר, והרבה מילים מסובבות אותי, ומבלבלות, ואני בכוונת מעשים, אך גם אלה לפעמים לא הולכים. רוצה להתחיל דרך חדשה, רוצה לקחת את הסיכון, להתאמץ, למרות מה שהרוב אומרים, רוצה להישמע לעצמי, לחשוב בעצמי בלי הסחות דעת, רוצה להצליח. מתי תהיה התקדמות.
 
מיקוד

מקריאת השורות אני מרגישה לאות של ממש. לאו דווקא עייפות פיזית אלא לאות וכבדות פנימית. את מבקשת להתחיל בדרך חדשה, התמקדי יקירה - במה את מבקשת להתחיל דרך חדשה ולהתאמץ למען כך? ברוכה הבאה למעגל, אנחנו כאן בשבילך ואיתך.
 

עליזה 63

New member
הילה צודקת מקדי

כי נראה שנכנסת למין שגרה אפרורית כזאת. בלי שום מטרה ובלי התלהבות לחיים. מה קרה לך שם באמצע הדרך?ומה את רוצה לשנות?ולמען מי?
 
שלום לכן,

ותודה. העניין הוא בחירה, ופחד לבחור באינטואציות פעם אחר פעם (רשמתי בהתחלה פעם אחר פחד..). ואולי הצלחתי לשנות, עדיין לא קבעתי, אבל זה עניין מתיש, אין ספק. מתיש להילחם באנרגיות שליליות, ולהיות מודע לאנרגיות האלה ועדיין לא להשתחרר. אולי זה מבחן של השבוע. אולי אני צריכה להשתמש בזה כדי לבדוק עם אני עומדת במטרות שלי. אבל בשביל זה אני צריכה להקשיב לעצמי, לכל מה שחשבתי ורציתי והרגשתי ולא להיכנע.
 
למעלה