ומה עכשיו?
היי, קודם כל הרבה זמן לא כתבתי והיום מכל הימים אני מרגישה צורך לכתוב. אני חיה כבר כמה זמן בתחושה של "מה עכשיו.?" אולי אמא צודקת ואני "דרמה קווין" שמחפשת תמיד את הריגוש הבא ואם אין אחד מן המוכן אני אצור לי אחד אבל העובדה היא שמשעמם לי וריק לי וחסר לי שוב עבודה,שוב מסיבה,שוב אלכוהול,שוב לישון שוב עבודה ושוב ושוב ושוב אז אני נשארת בבית כי זה נהיה קצת מפחיד לראות אנשים. חוסר יכולת בסיסי לתקשר איתם או לומר משפט אחד שלם (לי תמיד היה כשרון טבעי לתקשר עם אנשים,איפה הוא??) אולי באמת חסר לי ריגוש,אולי חסר לי דווקא שקט אבל אני רק יודעת שאני מסתובבת כבר שבועיים עם כאב בטן מלחץ ואני לא יודעת ממה אני לחוצה חברה טובה (יותר משפחה כבר..) אומרת שאולי לפעמים צריך התערבות כימית כדי לאזן את הדברים אבל אני לא רוצה איזון שבא מכימיה אני רוצה איזון שבא מבפנים, אני רוצה לא להתעורר 10 פעמים ב4 שעות בלילה שטופת זיעה מפחד בלי לדעת ממה אני מפחדת אני רוצה שנת לילה אחת טובה,כזאת שקמים אחריה רעננים אני רוצה שלאיזשהו יום בשבוע יהיה משמעות עמוקה יותר מ"יום ראשון עבודה יום שבת בים" יצא לי מבולבל ואין לי מושג מה בכלל רציתי להגיד אבל לפחות אמרתי את התקדמות לא? אה ואם שואלים,אצלי הכל בסדר.
היי, קודם כל הרבה זמן לא כתבתי והיום מכל הימים אני מרגישה צורך לכתוב. אני חיה כבר כמה זמן בתחושה של "מה עכשיו.?" אולי אמא צודקת ואני "דרמה קווין" שמחפשת תמיד את הריגוש הבא ואם אין אחד מן המוכן אני אצור לי אחד אבל העובדה היא שמשעמם לי וריק לי וחסר לי שוב עבודה,שוב מסיבה,שוב אלכוהול,שוב לישון שוב עבודה ושוב ושוב ושוב אז אני נשארת בבית כי זה נהיה קצת מפחיד לראות אנשים. חוסר יכולת בסיסי לתקשר איתם או לומר משפט אחד שלם (לי תמיד היה כשרון טבעי לתקשר עם אנשים,איפה הוא??) אולי באמת חסר לי ריגוש,אולי חסר לי דווקא שקט אבל אני רק יודעת שאני מסתובבת כבר שבועיים עם כאב בטן מלחץ ואני לא יודעת ממה אני לחוצה חברה טובה (יותר משפחה כבר..) אומרת שאולי לפעמים צריך התערבות כימית כדי לאזן את הדברים אבל אני לא רוצה איזון שבא מכימיה אני רוצה איזון שבא מבפנים, אני רוצה לא להתעורר 10 פעמים ב4 שעות בלילה שטופת זיעה מפחד בלי לדעת ממה אני מפחדת אני רוצה שנת לילה אחת טובה,כזאת שקמים אחריה רעננים אני רוצה שלאיזשהו יום בשבוע יהיה משמעות עמוקה יותר מ"יום ראשון עבודה יום שבת בים" יצא לי מבולבל ואין לי מושג מה בכלל רציתי להגיד אבל לפחות אמרתי את התקדמות לא? אה ואם שואלים,אצלי הכל בסדר.
וברצינות את יכולה למצוא דרך להתמודד ע זה אבל כשאת מסתובבת עם כאבי בטן כאילו משהו רע הולך לקרות או כאילו את מאחרת למשהו מאוד חשוב ואין לך מושג ממה זה זה יותר בעייתי להתמודד עם זה