ומה יום מימים?!

gshalmonit

New member
ומה יום מימים?!

תשמעו משהו "מצחיק" היום הוא יום השנה, שנה שלמה עברה בלעדיו מה ששוב מראה לנו כמה אנחנו קטנים בעולם הזה, כי גם כשאנחנו חושבים לעצמינו שלא נצליח להמשיך הלאה, איך נמשיך? איך? אז הנה, ככה, כשהשנה מגיעה, שוב אנו מבינים שהימים עוברים ואף אחד לא שואל אותנו. בידינו רק ההחלטה איך לעבור את אותם הימים, אנו בוכים ובוכים וכלום לא משתנה אז אנחנו מבינים שצריך גם לחייך למען אלה שסביבנו וכדי שהימים האלה שעוברים מבלי לשאול אותנו יעברו הכי מהר... הכי נעים שאפשר ויום יבוא ושוב ניפגש... אז מה "מצחיק"? מתחילת השבוע מתקשרים אלי (חברים, ידידים, מכרים) (והאמינו לי אני לא מעבירה ביקורת על אף אחד וגם ממש ממש לא כועסת, זה רק מחשבות כאלה בתוכי עם עצמי ואתכם שבטוח מבינים!) אז הם מתקשרים ואומרים: השבוע הוא בטח קשה לך, והיום במיוחד... ואני "צוחקת" לעצמי בבכי: מה יום מימים? כל יום הוא אותו הכאב, כל יום אני מרגישה את הקושי הזה... זה אתם, אתם אלה שהיום הזה יהיה קשה להם יותר כי היום זהו היום שבו אתם תרגישו את הכאב או חלקו, שאני מרגישה בכל יום ויום! ושוב זה לא שאני מתלוננת או באה בטענות או דרישות למישהו, זה פשוט "מצחיק" איך פעם היית שם... והיום אתה פה! ורק כשאתה חווה את ה"חוויה" אתה מבין ומרשה לעצמך "לצחוק..."!
 

דליה ח

New member
ימים קצת שונים

מהמקום שאני נמצאת בו, ואני במקום שלך, אני יכולה להגיד שיש משהוא במה שאנשים חושבים. נכון שאנחנו לא צריכים תאריכים, סמלים.בכל ימות השנה אנחנו "סוחבים"על גבנו את "הגיבנת" הזאת. אבל בכל זאת, יום השנה זורק אותנו חזרה לרגעי האימה הראשונים, יום ההולדת צובט בבטן יותר בחזקה, ימי ההולדת והשמחות של בני המשפחה הנותרים כבר לא אותו דבר, החוסר שם בולט בכל העוצמה. כל ימות השנה , אנחנו עובדים, לומדים, רגע צוחקים , רגע בוכים, אבל בימים האלה זה מכה חזק. אני יכולה להבין מאיפה באה לך ההגדרה "מצחיק", אבל אני לא מסכימה איתך שאין בזה משהוא. זה שאנשים נזכרים להתעניין ביום הזה בלבד ,זה כבר משהוא אחר, לפעמים אנשים פוחדים לגעת בכאב שלנו ונמנעים מלשאול ,לחטט ברגשות. היום הזה בכל זאת מעורר אצל כולם רגשות מיוחדים. שרק יהיה לנו כוחות, להמשיך ,לחייך, לבכות, להמשיך מאיפה שנפסקו להם החיים, בשבילם ובשבילנו.
 

eaz1514

New member
דליה מסכימה עם כל מילה שלך

אנחנו חייבות את הכוחות כי יש לנו תפקיד חשוב, להמשיך במקום שהם הפסיקו ולדאוג שלא ישכחו אותם. פעם, בעולם שלפני, גם אני הייתי נבוכה אל מול האובדן והיום אני מצטערת על כל פעם שלא ניסיתי לדבר, לשתף, לנסות לעזור. זה נובע בעיקר מהמחשבה המוטעית שיש לאלה שלא במקומנו שאסור להזכיר פן זה יכאב, הם לא מבינים שאין אצלנו כזה דבר לא זוכרים, לא חושבים כל רגע, גם כשאנחנו שקועים בעבודה, בבילוי או בחופשה, כשצוחקים או שמחים הם תמיד איתנו.
 

yazi22

New member
כמו חיה מאולפת

הקרבה והנגיעה היוצרת כאב מלמדת אותנו לשמור על מרחק מסוים. מי שלא יכול לוותר על הקירבה ועל הנגיעה ירגיש כאב כל העת. ואז, אין ימים מיוחדים. לא מבחינת הנגיעה. לא מבחינת הכאב. מי שמנסה להמנע מהכאב, שומר על מרחק מסוים (כל עניין וכל עיסוק המסיח את הדעת). הימים המיוחדים הם הימים שבהם אי אפשר לשמור על המרחק הזה. בהם שום נוגעים הכי קרוב, והכאב מתעצם.
 

gshalmonit

New member
ימים חשובים...

תראו זה ברור שלא כל היום אנחנו יושבים ובוכים... וזה גם ברור שאנחנו כן חושבים עליהם בכל דקה במשך היום (לפחות אני)... זהו המנגנון המדהים שלנו, מנגנון ההדחקה, שפועל לו כל היום ומאפשר לנו לתפקד עד הרגעים שאנחנו מנתקים אותו ונותנים לעצמינו "להתפרק" להיכנס לתודעה של מה באמת קורה לנו. זה מה שקורה באותם הימים המיוחדים האלה, נכון שיש בהם משהו אחר, עם מחשבה קצת יותר עמוקה וזה בסדר! כוונתי היתה שאנחנו כבר מלומדים לשלוט בהתפרקות הזו בגלל ההרגשה היומיומית שלנו וגם שבכל זאת גם ביום הזה אנחנו מרגישים פנימית אותו דבר כמו בכל יום, עם לגיטימציה לנתק קצת יותר את מנגנון ההדחקה הפועל לו כל יום וכך גם קצת לבכות יותר. אבל בגדול ההרגשה, החוסר, הכאב, והגעגוע הבלתי נתפס נמצאים שם כל יום. חוץ מיזה, עם כל הקושי של הימים האלה, אני חושבת שהם מאוד חשובים יוצרים אווירה וליכוד של כל הסובבים אותנו. והרגשה של ביחד!
 

gshalmonit

New member
תוספת...

מה גם שאני יודעת מה עובר על האנשים מסביב שלא יודעים כל כך איך לגעת בנו ומה ואיך לשאול, כי פעם גם אני הייתי בצד שלהם!!! ולכן בא ה- "מצחיק" מתוך המקום שאנחנו נמצאים בו בידיעה של מה שעובר עלינו. כי רק כשאתה שם אתה יודע בדיוק מה עובר עליך! וגם צריך להגיד הרבה תודה, תודה ושוב תודה על אלה המתעניינים בנו למרות הקושי, גם אם השאלות שלהם (מחוסר ידע כי הם לא שם והלוואי שגם לא יהיו!!!) "מצחיקות" לפעמים!
 

yazi22

New member
רק כשאתה שם אתה יודע בדיוק מה עובר

ולכן, כולנו בפורום הזה, מבינים בלי מילים...
 
למעלה