ומה והלך אצל כולם?

ומה והלך אצל כולם?

כפי שרעות ציינה ואמרה נכון, יש דברים שמשותפים לכל נציגי השירות, כמו אנשי שפונים אליך בזמן שאתה מטפל במישהו אחר, ושואלים אותך שאלות (וממשיכים לשאול ולפעמים גם מתעצבנים מזה שאנחנו מתעלמים "אני מדבר אליך!"). אז מה עוד משותף לכולנו?
אצל כולנו הלקוח מניח שאם הוא יאיים ו/או יצעק נכופף את הנהלים בשבילו
אצל כולנו הלקוח לא מבין שעובד זוטר זה עובד זוטר ולא מנכ"ל החברה ולא אנחנו קבענו את הנהלים
אצל כל מי שעובד פרונטלי קורה שלקוחות פונים לסיוע בזמן שאנחנו בהפסקה. מאוחר יותר אני אביא עוד, אתם מוזמנים כמובן גם להוסיף ולספר איך זה בא לידי ביטוי אצלכם, דוגמאות קונקרטיות יתקבלו בברכה.
 

RReuTT

New member
אתמול היה לי מקרה כזה

שלקוח נודניק רצה משהו שלא יכולתי לתת לו והוא שיגע אותי ממש, אז הוא אמר לי תשאלי את המנהל (כרגיל) שאלתי רק בשביל לסתום לו את הפה והמנהל כמובן אישר כל מילה שלי והלקוח הנודניק הזה לא הסתפק בזה ששאלתי אותו, הוא ביקש שאני אקרא לו כי הוא רוצה לדבר איתו וניסיתי להסביר לו שאין צורך כי במילא הוא לא יאשר והלקוח התעקש עד שקראתי למנהל וכמובן שזה לא עזר לו כי הוא עדיין לא אישר. וזה היה כל כך מעצבן, כאילו לא מספיקה לך המילה שלי? זה ממש הרגיז אותי כי גם הייתי חולה ולא היה לו כח אלייהם. עוד משהו שלדעתי משותף לכולנו זה לקוחות שלא מבינים מה רוצים מהם ורק אחרי שיורד להם האסימון זה כאילו מאוחר מידי ואז הם מתעקשים שהם רוצים את מה שהגיע להם, זה מעצבן בטירוף. עוד משהו שנוגע בעיקר לאלה שעובדים עם הלקוחות פנים מול הפנים זה אלה שמביאים את הילדים שלהם שהופכים את כל העולם, נוגעים בכל דבר אפשרי, משתינים על הרצפה, בורחים החוצה, בוכים, צועקים ועושים מלא מלא רעש!!! לי אישית זה מביא את הסעיף. אני לא מסוגלת לסבול את זה. לקוחות כאלה בא לי לגרש החוצה עם הילדים שלהם.
 

מותר לי

New member
אצלינו היה פעם נוסע...

שרצה לצאת מהארץ דרכינו ולא היתה לו ויזה לירדן. מה שאומר שאם הוא יוצא הירדנים מחזירים אותו, ואנחנו צריכים להתעסק עם כל הבררה הזאת בגלל שהוא טיפש באותו יום היה מנהל תורן שבאופן קבוע לא מאפשר לנוסעים ללא ויזה להכנס לתחום המסוף במגמת יציאה (יש כאלו שנשברים ומרשים, רק מיידעים לפני כן את הנוסע שאף אחד לא יחזיר לו את הכסף) אותו נוסע התעצבן ואמר לבודק "אני רוצה לדבר עם המנהל!" ענה לו הבודק "אתה רוצה לדבר עם המנהל זה נחמד, אבל הוא לא רוצה לדבר איתך"
(יש כאלו שעונים "גם אני רוצה לדבר עם המנהל, אז מה? נראה לך שהוא מדבר עם כל מי שרוצה לדבר איתו?")
 

Black Star

New member
אני מסכימה עם כל מילה

יש לי כל הזמן לקוחות כאלה שמבקשים לדבר עם המנהל למרות שאני מבטיחה להם שהוא יגיד אותו דבר. ואז המנהל בא ואומר אותו דבר, ואז הם אומרים לו "טוב את זה היא כבר אמרה לי" אז הוא אומר "נכון, יש לה את הסמכות המלאה להחליט בנושא הזה והזה ואם היא אמרה זה אכן ככה". ואז אני מרוצה
חוצמיזה שבסתר ליבי אני אוהבת אסקלציות כי הן שוברות את השגרה ועושות את הדברים למעניינים יותר. אני יודעת שזה לא אמור להיות ככה ואני אמורה שהלקוח יהיה מרוצה ושהכל יילך "ברגוע" כמו שהלקוחות אוהבים לומר, אבל לפעמים פשוט אין לי כוח ללכת עם הראש בקיר עם הלקוחות האלו, ועם המנהלים תמיד קורים דברים משעשעים. לקוחות פשוט מגיבים אחרת לסמכות... אגב, אצלנו לפעמים גם האחמ"שים והמנהלים פותחים עמדה כמו כל נציג, ואז הכי מצחיק לראות את הלקוחות אומרים להם "אני רוצה מנהל" והם עונים לו שהם המנהל... מעניין מה יקרה אם אני אעשה את זה?
ובקשר לילדים - זה פשוט נורא. אצלנו במרכז זה מין בילוי משפחתי לכלל עמישראל אז מגיעים עם הילדים, הנכדים, הדודים, הסבתות והנינים. כל יום אני אומרת לעצמי "אולי היום לא יהיה אף תינוק שצורח במרכז?" וכמובן שזה אף פעם לא קורה. אתמול הייתה לי אם צעירה עם תינוקת, דווקא ממש מתוקה, אבל הרסנית לחלוטין, שבחמש דקות שאמא שלה ישבה אצלי הספיקה להפיל שלושה עטים, אינספור ניירות, וכמעט לשבור איזה פרספקס כזה (עם פרסום בתוכו) שלמען האמת יותר גדול ממנה. וכמובן להזיל לי ריר על כל השולחן... מה שעוד אני חושבת שמשותף לכולנו (הפרונטלים) זה חוסר הסבלנות של לקוחות, אי היכולת שלהם להבין כיצד מתנהל תור מסודר, וכל ה"אני רק שאלה" למיניהם...
 

RReuTT

New member
גם אצלנו זה ככה עם האחמ"שים

והמנהלים שהם פותחים עמדות לפעמים, בדרך כלל המנהלים תמיד מאשרים הכל רק כי לדעתי או שלא נעים להם או שהם רוצים שהלקוח יצא הכי מרוצה שאפשר, עם האחמ"שים זה קצת אחרת, כשאומרים להם לקרוא למנהל והם אומרים שהם המנהלים אז מבקשים את המנהל שמעליו, בדרך כלל בשעות הערב אין את המנהל שמעליו אבל בשעות הבוקר כן וקרה פעם אחת שהמנהלת שלי במקרה עברה בסביבה כשהייתה לקוחה נודניקית מעצבנת שלא הייתה מוכנה לקבל את זה שהעלו את המחיר של איזה משהו שהיא רצתה לקנות אז אמרנו לה שאין מה לעשות ושמנהלת שלנו העלתה את המחיר והאחמ"ש שלי בדיוק ראה אותה ואמר "הנה היא" והלקוחה אמרה "איפה היא? אני רוצה לדבר איתה" ואז המנהלת שלי פשוט ברחה משם והאחמ"ש שלי רדף אחריה וזה היה מצחיק. כמובן שהלקוחה לא ממש הבינה מה הולך אבל אני הבנתי טוב מאוד וזה היה מספיק, נקרעתי שם מצחוק!
 
אתם לא תאמינו מה הולך אצלנו....

אני עובדת -"חובבנית" רצוי לומר- באיזה עמותה (שאני לא אזכיר את שמה...) ולא נעים אבל אני צוחקת לאנשים בפרצוף (ז"א בטלפון כמובן..) ואני פשוט לא מצליחה לעצור את עצמי חברה שלי אומרת שאני מתייחסת בבוטות לאנשים ויצא כמה פעמים שניתקתי לאנשים בפרצוף
אבל למרות הכל הולך לי די סבבה:) ואני מקווה שלא יפטרו אותי בזמן הקרוב. למרות שאני מחפשת עבודה יותר מעניינת ומועילה... נראה לי שרק לי זה קורה כל הדברים האלה...
 
אצל רובנו..

הלקוח חושב שאם יאיים לעבור לחברה מתחרה זה יעשה עלינו רושם ונתחנן ממנו שלא לעשות זאת.
הלקוח חושב שמנהל ייתן לו תשובה אחרת ממה שקיבל אצלנו. ועוד קצת ממה שיש רק אצלי...
הלקוח רוצה להשתמש בטלפון שלנו שמיועד לשימוש פנימי בלבד ועוד מתווכח למה אי אפשר לתת לו.
 
ועוד משהו שנזכרתי בו..

רק אצלנו מבקשים להתקשר למנהל אם הוא נמצא בהפסקה (כאילו דההה הוא נמצא בהפסקה למה שאני אפריע לו? שיחכו שיחזור אם הם כל כך רוצים אותו!) היו כאלה שאפילו ביקשו את הטלפון שלו...(והוא לא יכול לעזור להם בטח לא מהמקום שבו הוא נמצא. שאני אתן לאנשים אחרים להטריד אותו כשהוא לא עובד בכלל?)
 

laife

New member
אצלינו דווקא הפוך...

אם הלקוח יצעק הוא לא יקבל שירות ויקבל יחס דומה.
ולדבר עם הבוס זה איום שאף אחד מהם לא רוצה לנסות. ......ככה זה שהבוס אנטיפת ובלי יחסי אנוש ממטר.
 
למעלה