זה מזכיר לי משהו...
בשנה שעברה, פעם אחת הלכתי בערב ברמת-גן, במקום בודד ושומם, ופתאום, סתם ככה, רצים לכיווני 2 כלבים גדולים, (מהסוג עם הפרווה האפורה החלקה והעיניים הצהובות), ולי לא היה לאן לברוח אז פשוט נעמדתי שם, ו-2 הכלבים נבחו עליי, ואז אחד מהם קפץ ונשך אותי. (אגב, הבעלים שלו היה שם כל הזמן ונזכר לקרוא לו רק אחרי שהכלב נשך אותי. מניאק.) זה גרם לי ממש לפחד מכלבים, בעיקר כי תמיד אהבתי כלבים, ואולי בגלל הפחד שלי, אחרי המקרה הזה כלבים תמיד נבחו עליי ברחוב, (שמעתי פעם שכלבים יכולים להרגיש את הפחד). אבל עכשיו אני כבר פחות מפחדת מכלבים. חוץ מזה, עוד דבר שקרה לי- בסוף שנה שעברה הבי``ס שלי נסע למימדיון, ו... אני לא יודעת לשחות, לא משנה כמה ניסו ללמד אותי, זה פשוט לא הולך.. אז בכל מקרה, הייתי בתותחים (שהם צינורות גדולים כאלו שגולשים דרכם לתוך המים), ולא ידעתי שהעומק של המים הוא 2 מטר וחצי. אז גלשתי דרך התותח, ופתאום הרגשתי שאני לא עולה למעלה, שאני לא יכולה להגיע לקצה ושהמים עמוקים מדי, ונכנסתי לפאניקה וחשבתי שאני הולכת לטבוע, ופתאום הרגשתי שמישהו מושך אותי משם, וזה היה המציל, שאמר לי שאם אני לא יודעת לשחות, שאני לא אקפוץ דרך התותחים (כן, הייתי צריכה לחשוב על זה קודם...). בכל מקרה, זה עוד דבר שגורם לי לפחד. (וחברה שלי שהייתה איתי אז כל הזמן התלהבה מזה, כי היא חשבה שהמציל חתיך... [הוא לא]) ו... זהו... אלו בערך הדברים שמפחידים אותי. אבל חברי הפורום, יש לי דבר אחד להגיד לכם, שאני מקווה שתאמצו אל ליבכם- אין ממה לפחד חוץ מהפחד עצמו! (טוב, זה, ו-אם אתם לא יודעים לשחות, אל תקפצו למים בעומק 2 וחצי מטר!)