ומה דעתכם על זה?

[Rivendell]

ומה דעתכם על זה?

ספר סיפורים קצרים חדש של גלעד כהנא, סולן להקת ה"ג'רפות" (שאני תוהה אם אני אמורה לשמוח או להתבייש שאין לי מושג מי ומה הם). ויינט נתנו שני סיפורים לדוגמא, ממש כאן. אז ניסיתי. מי שבא לו לנסות איתי שיקרא, ואז יחזור הנה

** את ההמשך תקראו אחרי שתקראו את הסיפורים, שלא תגיעו לזה עם דעה קדומה** אני פשוט תוהה אם עוד מישהו, כמוני, קיבל את התחושה שמדובר באממממ, איך להגיד בעדינות, זבל? תחת מדהים - אולי. אבל הסיפורים ממש לא. (לא מדהימים, והאמת? אפילו לא ממש קריאים. מזל שיש לי סבלנות ברזל).

 

[frustrated]

למה את מצפה מסולן הג'ירפות?

 

[Rivendell]

זהו, שבאמת אין לי מושג מי אלה

אבל לפי הכתבה הוא כותב להם את המילים, ולפיכך אני מתחילה לחשוד שיש סיבה טובה למה אני לא מכירה אותם.. אולי הדחקתי

 

[ל א]

רגע, לא להיסחף

אמנם הסיפור הזה הוא חומר לגריסה אבל הג'ירפות דווקא לא רעים(/ות). במיוחד בהתחשב בסטנדרטים הדי נמוכים של מוזיקה ישראלית עכשווית. מעבר לכך, המילים של הג'ירפות וגם של גלעד כהנא לבד (יש לו אלבום סולו) נוטות לכיוון הנונסנס, כך שאין מה להשוות בין הסיפור הזה לשירים שלהם (ושלו). באופן כללי יותר אך לא גורף, דווקא תמלילני הנונסנס העבריים מצליחים להוציא אלבומים טובים יותר מהאחרים (למשל, נושאי המגבעת והג'ינג'יות). הג'ירפות הם אלה ששרים: "אח, איזה אבסורד, אותו מקרר בגישה ממש שונה". אם המשפט הזה לא נשמע לך מוכר, ריוונדל, אז כנראה שאת באמת לא מכירה אותם.

 

[גלעד הרכז]

להתבייש

האמת שהם הוציאו רק אלבום אחד - כך שיש סיכוי טוב שהם נעלמו עוד לפני ששמת לב שהם קיימים, אבל הם נצצו באור יקרות. למרות שהנושאים של השירים , שאותם כתב כהנא, לא היו גדולים במיוחד (פרסומת למקרר של "שארפ") הם היו מוצלחים מאוד.

 

[קובנר]

ג'ירפות

"איזה אבסורד, אותו מקרר וגישה כל כך שונה" השיר מדבר בעיקר על ההבדלים בין בנים לבנות ועל הראיה השונה של הדברים. "אני שומע סטריאו, אמא שומעת רק במונו, אבא שומע דיסק קלאסי, הוא לא יודע מה קורה פה" זה דווקא שיר אחר שלהם. הפירוש ודאי מובן יותר. אני מצפה מאנשים שינסו להבין טיפה מתחת למילים הפשוטות. אני חושב שכל ביקורת צריכה להכיתב כאילו אתם מקריאים אותה ליוצר. זה ימנע הכפשות ויהיה ענייני יותר.

 

[ל א]

יכול להיות שגם כל ספר

צריך להיכתב כאילו מקריאים אותו למבקר. זה גם עלול למנוע הכפשות ויהיה ענייני יותר.

 

[siv30]

../images/Emo6.gif

 

[Rivendell]

בהנחה שאתה מדבר גם על הסיפורים

כי את השירים שלהם אני באמת לא מכירה - אם הוא היה יושב מולי, עדיין הייתי טוענת בתוקף שזה זבל

הייתי אומרת את זה אולי בצורה עדינה יותר ("רע מאוד" או "לא ראוי" או "לא בשל"). אבל הביקורת הייתה אותה ביקורת. אני לא מכירה את הכותב, ואין לי שום סיבה או אמביציות להכפיש - לא את יצירותיו ובטח שלא אותו אישית. וחשוב מאוד, אגב, לעשות את ההפרדה בין דיון ביוצר ודיון ביצירות. הטענה שלי במקרה הזה היא שאלו סיפורים גרועים. אבל, וזה אבל גדול, להגיד על יצירה שהיא גרועה זה בהחלט סביר. נכון שרצוי לנמק את זה (למשל במקרה של הסיפורים האלה - הם נראים מאוד לא בשלים, הם בנויים בצורה נוראית, השפה והתוכן נמוכים), אבל עדיין אין משהו לא סביר באמירה הזו. ולגבי השירים שלהם, אני מוכנה לשמוע. בד"כ הציפיות שלי ממילים של שיר באופן כללי שונות מהציפיות שלי מסיפור קצר. בדיוק כמו שהציפיות שלי מרומן שונות מהציפיות שלי מנובלה. ז'אנרים שונים.

 

[גלעד הרכז]

כמו בשיעורי ספרות

כל אחד עם האסוציאציות שלו ועם מה שהוא מקבל מהשיר (במקרה הזה פזמון). כל עוד זה עדיין קשור לטקסט.

 

[frustrated]

ציטוט נבחר

"היא הוציאה אותנו בדילוג אל מחוץ לבניין, אל החושך. היתה לה מנורה של כורה פחם על הראש. עיניים בוהקות. מבט אינטליגנטי. ריח הדרים. צוואר של איילה. רגליים מתוקות. "שלום, אני ג'ניה," אמרה. היא חייכה חיוך שהבטיח שאני והיא הולכים להזדיין בעשרים השניות הקרובות." איזו שפה עשירה, דימויים משובבים, מטבעות לשון עוצרי נשימה! ממשיך דרכו של ברנר ועגנון.... כל אהבל כותב ספר היום, הא?

 

[Rivendell]

מילא כותב - אותי מטריד שמוציא.

 

[Boojie]

תראו, לא אהבתי את הסיפורים האלה,

ולמעשה אני חושבת שהם ממש גרועים, אבל אין שום הגיון לנסות להסיק משהו מפיסקה אחת. הפיסקה שציטטת יכלה להופיע בסיפור מחורבן ובסיפור טוב, ומה שעושה את הסיפור זה לא פיסקה אחת מתוכו אלא המכלול. אנא, אפילו כשמדובר בסיפורים רעים, קצת הגינות.

 

[siv30]

זה לא הפסקה, זה סיפור בלי פואנטה

מכה מכתית

 

[2_be]

דורש סבלנות../images/Emo3.gif

רבה מאוד. זה פשוט רע ודי מה שמוגדר אצלי זבל. שמחתי לראות אחרי שקראתי שזו גם היתה התגובה שלך.

 

[siv30]

התאוששות מאסון ../images/Emo35.gif

אני חושבת ששום דבר לא יאושש אותי אחרי "ריח החרא והשתן בבקתה". על הסיפור השני ויתרתי. אני לא מכירה את הגירפות או איך שקוראים להם. אבל אני חייבת לציין שרק נותר לקוות שאיכות השירים שהוא שר וכותב לא "עולה" לרמה של איכות הסיפור הזה שקראתי, אחרת אני לא חושבת שתהיה תקומה לדור ששומע אותו. במאמר מוסגר, איפוא קוני ויליס איפוא גון וארלי ואיפוא הגירפה הזו.

 

[een ogenblik]

שם ספר בהחלט מתאים לחווית הקריאה

לא הסבירו לו מעולם שכתיבה רזה אינה ההפך מכתיבה? אבל אני חוששת שאין כאן באמת נסיון כלשהו לאמירה דרך סגנון כתיבה קלוקל. גם בסיפור השני, כאשר הוא כותב על מוזיקה, ונראה שהוא אוהב את מושא כתיבתו, הוא אינו מצליח להעביר זאת הלאה. השאלה היא האם הוצאות ספרים מאמינות שכל מפורסם, בדרגה זו או אחרת, שווה את המאמץ להוצאת ספר? האם באמת יש לו כלכך הרבה מעריצים שיקנו כל שטות היוצאת מתחת ידיו, ויחזירו את הוצאת הפקת הספר, אם לא רווחים של ממש? אני מקווה שהשירים של הג'ירפות היו טובים יותר, הרי מדיום שונה נכתב אחרת.

 

[Boojie]

תגידי, קראת את התגובות בטוק-בק שם?

כן, נראה לי שיש לו מספיק מעריצים.

 

[Rivendell]

אין ספק שיש לו

ולי גם אין ספק שזה יגיע לרבי המכר. אנשים ייקנו את זה בכמויות, ישימו את זה על המדף ליד כל כתבי רם אורן שלהם, ולי נותר רק לאכול את כובעי המטאפורי, ולהתפחלץ לי כאן עם קוני (אמרתי לכם היום כמה אני מאוהבת בה?

בקרוב יהיה דיווח).

 

[ל א]

קשה לי להאמין שזה יהיה רב מכר