פיית הלילה השחורה
New member
ומה אם הוא יתאהב בי?
אני קצת לא יודעת מאיפה להתחיל, אבל אני כן יודעת שאני חייבת לכתוב כאן, כי אולי זו אחת הבעיות הכי שורשיות כשנכנסים לקשר.
לפני שלושה חודשים התחלתי לצאת עם הבחור הכי מקסים, חמוד, רגיש ובאמת מדהים שהכרתי בחיים, בלי להגזים. השיחות איתו מעוררות אצלי השראה ופוקחות עיניים, הוא מושך אותי ומסקרן אותי ואני חושבת שהוא גורם לי, בתקופה כלכך קצרה יחסית, להרגיש דברים שמעולם לא הרגשתי כלפי אף בחור. גם הוא נראה מאוד בפנים, מאוד רציני ונלהב מהניצוץ שיש בינינו ואנחנו מדברים שעות על גבי שעות בטלפון..שיחות נפש עמוקות..
והנה שוב זוחל הנחש הזה, שתמיד מחכה לי בפינה. מתקפת חוסר הביטחון העצמי שלי שאני כל פעם חושבת שאני מתגברת עליה והיא שוב מתגנבת.
אני מרגישה שהבעיה שלי היא לא בעיית יכולתי לאהוב, אלא בעיית יכולתי להיות נאהבת. אני לא מסוגלת לדמיין שבחור נפלא כמוהו, שלכאורה נראה שיש לו את כל מה שאני מחפשת בקשר, ואני מעריכה המון דברים בו כבנאדם- יסתכל דווקא עליי. אני יודעת שיש בי המון מה לתת לאנשים סביבי, ויש לי יכולת גבוהה להתחבר עם אנשים וליצור קשרים טובים ועמוקים, אבל יחד עם זאת אני לא חושבת שאי פעם נתתי למישהו לאהוב אותי, או לרצות אותי באמת, מעבר למשיכה ראשונית.
ואני מתה מפחד.
ומה אם הוא יתאהב בי? ואיך אני אדע שהוא אוהב אותי ולא אוהב את הפנטזיה שיש לו בראש עליי? ומה הוא רואה בי בכלל? האם הוא רואה אותי בכלל או את עצמו בתוך הקשר איתי?
מרוב כל הפחדים האלה אני שמה לפני המון מסכים שיחסמו אותו מלראות אותי באמת. אני מניחה שזה גם כי אני לא רוצה להיפגע, וגם אני לא רוצה שהוא פתאום יגלה אותי האמיתית ויתאהב בי, כי אני לא יודעת להתמודד עם הידיעה שמישהו אוהב אותי.
אני דפוקה לגמרי, אבל זה באמת מעסיק אותי.
אני קצת לא יודעת מאיפה להתחיל, אבל אני כן יודעת שאני חייבת לכתוב כאן, כי אולי זו אחת הבעיות הכי שורשיות כשנכנסים לקשר.
לפני שלושה חודשים התחלתי לצאת עם הבחור הכי מקסים, חמוד, רגיש ובאמת מדהים שהכרתי בחיים, בלי להגזים. השיחות איתו מעוררות אצלי השראה ופוקחות עיניים, הוא מושך אותי ומסקרן אותי ואני חושבת שהוא גורם לי, בתקופה כלכך קצרה יחסית, להרגיש דברים שמעולם לא הרגשתי כלפי אף בחור. גם הוא נראה מאוד בפנים, מאוד רציני ונלהב מהניצוץ שיש בינינו ואנחנו מדברים שעות על גבי שעות בטלפון..שיחות נפש עמוקות..
והנה שוב זוחל הנחש הזה, שתמיד מחכה לי בפינה. מתקפת חוסר הביטחון העצמי שלי שאני כל פעם חושבת שאני מתגברת עליה והיא שוב מתגנבת.
אני מרגישה שהבעיה שלי היא לא בעיית יכולתי לאהוב, אלא בעיית יכולתי להיות נאהבת. אני לא מסוגלת לדמיין שבחור נפלא כמוהו, שלכאורה נראה שיש לו את כל מה שאני מחפשת בקשר, ואני מעריכה המון דברים בו כבנאדם- יסתכל דווקא עליי. אני יודעת שיש בי המון מה לתת לאנשים סביבי, ויש לי יכולת גבוהה להתחבר עם אנשים וליצור קשרים טובים ועמוקים, אבל יחד עם זאת אני לא חושבת שאי פעם נתתי למישהו לאהוב אותי, או לרצות אותי באמת, מעבר למשיכה ראשונית.
ואני מתה מפחד.
ומה אם הוא יתאהב בי? ואיך אני אדע שהוא אוהב אותי ולא אוהב את הפנטזיה שיש לו בראש עליי? ומה הוא רואה בי בכלל? האם הוא רואה אותי בכלל או את עצמו בתוך הקשר איתי?
מרוב כל הפחדים האלה אני שמה לפני המון מסכים שיחסמו אותו מלראות אותי באמת. אני מניחה שזה גם כי אני לא רוצה להיפגע, וגם אני לא רוצה שהוא פתאום יגלה אותי האמיתית ויתאהב בי, כי אני לא יודעת להתמודד עם הידיעה שמישהו אוהב אותי.
אני דפוקה לגמרי, אבל זה באמת מעסיק אותי.