ולפעמים, אני סתם מאושר.
וכן, אני מרחיב את מה שכתבתי למטה. נמאס לי מהגיל הזה. פשוט נמאס. יש רגעים שהמחשבות שלי מגיעות למחשבות חולניות על החיים, אניואפילו לפעמים אני לא מבין את עצמי. כן, אני לא מבין את עצמי. מרגיש נורא ואף אחד לא יכול להבין אותי. לא משפחה, לא חברים ואז, אני פתאום מאושר. בלי שום סיבה, במעבר חד, ללא מחשבה, אני הופך לבנאדם שמח. עם מחשבות על העתיד, מחשבות שמחות ואופטימיות, זכרונות נעימים ופתאופ אני צוחק ומדבר עם אנשים, אבל גם אז לא מבינים למה אני כ"כ מאושר. נהנים מזה, אבל לא מבינים. למה?! למה לעזעזל המצב רוח שלי כ"כ הפכפך? אני משתגע. אני רוצה כבר להתבגר ולהתגבר על הדבר האיכסי הזה. והנה אני עצוב. והנה אני שמח. וביי.
וכן, אני מרחיב את מה שכתבתי למטה. נמאס לי מהגיל הזה. פשוט נמאס. יש רגעים שהמחשבות שלי מגיעות למחשבות חולניות על החיים, אניואפילו לפעמים אני לא מבין את עצמי. כן, אני לא מבין את עצמי. מרגיש נורא ואף אחד לא יכול להבין אותי. לא משפחה, לא חברים ואז, אני פתאום מאושר. בלי שום סיבה, במעבר חד, ללא מחשבה, אני הופך לבנאדם שמח. עם מחשבות על העתיד, מחשבות שמחות ואופטימיות, זכרונות נעימים ופתאופ אני צוחק ומדבר עם אנשים, אבל גם אז לא מבינים למה אני כ"כ מאושר. נהנים מזה, אבל לא מבינים. למה?! למה לעזעזל המצב רוח שלי כ"כ הפכפך? אני משתגע. אני רוצה כבר להתבגר ולהתגבר על הדבר האיכסי הזה. והנה אני עצוב. והנה אני שמח. וביי.