ולעומתכם...

[חנה בית הלחמי]

ולעומתכם...

לפני 4 חודשים ילדתי תינוקת ובאה לבקר אותי חברה טובה, חד הורית כמוני, שבנה חבר טוב של בני עוד מינקותם. רזה, יפה, עם שיער אפרוחי קצוץ וג´ינס מהוהים. מאז התקשרתי אליה כמה פעמים ומשום מה לא חזרה אלי. חשבתי שהיא עסוקה בעוד רומן חולף או לחץ בעבודה. השבוע, כשהתקשרתי להזמין את הבן שלה ליומולדת של בני, הזתבר לי שהיא...חזרה פשוט בתשובה בשלושה חודשים האחרונים. היא הסבירה לי כמו להדיוטות שיש אמת אחת מוחלטת ואני פשוט עוד לא מבינה את זה. יש פילוסופיה עמוקה שמכוונת אותנו ולא סתם נולדנו יהודים. אני חושבת שהיהדות אינה מיטיבה עם נשותיה מתוך בורותי הרבה, שכן אין קיום לגבר בלי האשה ומכאן חשיבותה העצומה - אין שניה לה. כל חיינו אנחנו דתיות ודתיים מבלי לדעת את זה ומרגע שהיא פגשה את היהדות היא הבינה מהו האור. שאלתי אותה אם היא הספיקה בשלושה חודשים להבין את כל הפילוסופיה העמוקה שהיא מדברת עליה, בלי עוררין ובלי שאלות - היא אמרה שזה "כמעיין המתגבר". היא תביא את הילד ליומולדת באיחור, לאחר צאת השבת ומשום מה נראה לי שלא אראה אותה יותר. אבדה לי חברה. לא לאמונה אחרת, אלא לאובדן הדעת.

 

[מחפשת דרך]

אוייש.זה מעצבן!../images/Emo46.gif

כ"כ מעצבנים אותי הדברים האלו! אם חזרתי בתשובה/שאלה, זה אומר שאני צריכה "לשרוף" קשרים? זו נראית לי הדרך הכי קיצונית והכי לא חכמה לעשות שינויים בחיים. אז מה, חברות שנמשכת שנים ארוכות צריכה להיהרס ככה סתם ,רק בגלל שאני מחפשת את עצמי? יש לי חברות שרואות את השינוי שעשיתי בחיים שלי כטעות, אבל בכל מקרה אין לי שום חברה טובה שאמרה לי "אני לא רוצה לראות אותך יותר" או ניתקה קשרים עימי. חברים טובים נשארים איתך לאורך כל הדרך, ואם לא כנראה שהם לא שווים את זה...

 

[חנה בית הלחמי]

יש פערים שקשה לגשר עליהם, כנראה

היא לא החזירה לי טלפונים כי היא חשבה לדבריה "איך אני אספר לה" ו"לא יהיה לנו על מה לדבר במילא". במידה מסויימת היא צודקת, כי אם קיימת תפיסה של טוב ורע כשהיא הטוב ואני הרע - מצטמצם מאוד מקומו של הדיאלוג. בקשתי ממנה בטלפון לעשות עבור עצמה משהו טוב אחד - ללכת לשוחח עם כאלו שעברו את המסלול שהיא עברה ואחר כך יצאו בשאלה, לשאול אותם למה. אין לי כל בטחון שהיא תעשה את זה. או שיתנו לה לעשות את זה.

 

[הקיו]

שלום חנה

אכן מצער לשמוע שהקשרים בניכן לא נותרו כפי שהיו. הדבר מזכיר לי שכאשר סיפרתי לחברת ילדות (מגיל 3) שלי כי אני בתהליך של חזרה בשאלה וזו החלטה אישית זכיתי ל"צוננים". תגובתה היתה קשה, מזלזלת ולבסוף ניסתה לנקוט בגישת "המחזירה בתשובה" ולנגן לי על המצפון או להסביר כי כל מה שאני עושה נובע מאי השלמה שלי עם מספר מצבים בחיי או אי יכולת להתמודד מול "נסיונות" שמנסים אותי (עיין ערך איוב). אותי זה כמובן הקפיץ, אך תגובתי היתה עניינית ואולי אף קרירה מהרגיל. עברו מספר חודישם מאז, חשתי כי הפער בנינו עצום (גם מנטלית) והקשר היה דליל. לאחרונה שוב התחדש הקשר. דומני כי היא השכילה להפנים שזו בחירתי ואם אנו רוצות להמשיך לשמור על הקשר המיוחד שהיה לנו עלינו "להתעלות" מעל כל ההבדלים הללו (זה גם סוג של פשרה). אינני יודעת אם העניין אכן יחזיק מעמד, הזמן יהיה המבחן האמיתי לכך. אך בכול אופן, לאחרונה אני שוב נהנית לשוחח עמה (הגם שישנה מתיחות קלה באוויר). הקיו

 

[א תי]

חברים ודת...

שלום! אני חדשה בפורום, ומאד שמחתי לגלות אותו. חזרתי בשאלה לפני 5 שנים, כשלמדתי במכללה.כל הבנות בחוג היו כמובן דתיות.בסוף הלימודים עברתי לעבוד בבית ספר שגם כן "ממלכתי דתי" - זה אמנם בית ספר לחינוך מיוחד כך שזה פחות משמעותי.אני לא הסתרתי מאף אחד את חזרתי בשאלה ואף אחד לא ניסה להחזיר אותי בתשובה(אני מדברת כמובן על חברים ולא על משפחה - שזה סיפור אחר לחלוטין...)לכל אחת היתה גישה של כל אחד עושה מה שטוב בשבילו.לכאורה - הכל טוב ויפה.אבל מידי פעם התחלתי לגלות שלא הזמינו אותי למסיבות ימי הולדת, ליציאות סתם...מקבלים אותי בעבודה כמו שאני כל עוד זה במסגרת העבודה.ברגע שצריך לעבור ליחסים אישיים יותר, אני נמצאת לגמרי מחוץ לתמונה.חברת ילדות אמרה לי פעם בפירוש - אין לי בעיה להיות איתך בקשר אך לא אזמין אותך הביתה בגלל הילדים... זו כנראה הגישה, ועם החיים החדשים צריכים למצוא חברים חדשים...אני לא חושבת שצריך לקחת את זה אישית. אנחנו קיבלנו את אותו חינוך סגור ואנחנו יודעם בדיוק מה עומד מאחורי זה.זה כואב אבל זה ככה... שבת שלום לכולכם! אתי

 

[אמיר.]

זה לא חינוך סגור....

זה סוג של חשש. אף אחד לא רוצה שזה יקרה לילדים שלו. מבחינתי יש כאב לגבי חברים שפרשו מדרך התורה. כשמדובר בקרובים -זה בכי שחוזר כל פעם שאנחנו נפגשים (לא בפנים שלהם). חתכו לי בבשר החי.

 

[טוב]

אמיר.

אוי אמיר אוי אמיר. אני מכירה אותך מהפורום להיות הורים וחינוך לגיל הרך. תשובותיך תמיד מוערכות על ידי, ואפשר לחוש באהבתך את ילדך, החשיבות שאתה מקנה לערכים האמיתיים של דברים ולא לערכם החיצוני, ולאהבתך את מלאכת החינוך. (את התאור הנ"ל אודותיך, וסליחה אם הובכת, אני מנתחת משלל תגובותיך שעולות לי בראש). למה אינך יכול להשכיל וליישם את אותה תפיסת עולם גם איתנו, ועם חבריך שיצאו בשאלה? למה לא תעניק לנו את החסד הזה, שלא להתייחס לחזרה בשאלה כאל משהו טראגי, חתיכה בבשר החי, אלא כמשהו אפילו טוב, השאיפה לאמת,התקדמות של צעד נוסף בדרך האינסופית לחכירת האמת. כן , אני יודעת שקשה לעשות את הסוויט´ש הזה בראש. משהו שהתייחסת אליו עד היום כשלילי, להפכו למשהו חיובי (אפילו לא נייטרלי). אבל זה חשוב. תנסה להפנים(בכוונה אני בוחרת במילה הפנמה) שאם בחרנו בכך, אז כנראה בשבילנו זה הטוב. (ואם זה לא היה טוב, הרי יכלנו לחזור).

 

[אמיר.]

עונה במסר אישי.

 

[דער_רוסישער]

תפיסה די ילדותית...

כשאני שומע סיפור כזה- אני תמיד אומר: אף פעם לא חיבבתי את החוזר בתשובה שהסב את מקצועו מצייר לסופר סת"ם (דרך אגב, אבא שלי היה צייר ונשאר צייר

). כשאני שומע על הקצנות ילדותיות כאלה, בכל תחום, כל מה שאני רוצה לומר יכול להסתכם במלה אחת: חבל. חנה, לדעתי חברתך תעשה עוד יותר טוב לעצמה אם תיצור קשר עם חוזרים בתשובה שעודם בתשובה, מה שלא מפריע להם לא להיות ילדים קטנים ו"לדבר כאדם לאדם". שבוע טוב יונה

 

[spinoza]

"האור הפנימי"

תגידי לה שאור פנימי יש רק במקרר

 

[soulbird]

לא הבנתי את הקטע של

אובדן הדעת = lost her mind??????? אם חברתך מצאה את דרכה בחיים וטוב לה אז מה רע???

 

[חי אדר]

בעיית הפילוג

דומני כי מקור היתנהגות זו נובע ביסודו מהקיטוב החמור השורר בין דתיים לחילונים. בעייה זו יסודה בתחושה פסיכולוגית כי עתה נגלה לה אור חדש, וכיבוי האור עשוי להיות במחיצת אנשים מו העבר. בעייה זו לא פוסחת גם על חלק מיוצאים בשאלה, אשר עם תחושת ´גילוי האור´ חשים סמכות לבטל בהכללה רבתית כל דבר בעל זיקה דתית. ואני מדגיש ´חלק´ולא כולם. ייתכן וזוהי תגובה פסיכולוגית לאנשים מסויימים במקרים מסויימים. מכל מקום, צר לי לקרא על כך. אוטלי צריך באמת להשקע מאמצים בניסיון לציצמצום הקיטוב השורר בחברה שלנו. כל קבוצה חרדה מפני הקבוצה האחרת.

 

[uuuaaa]

ואיך החברה הנורמלית מסתכלת על נשים?

הרי הנשים הכי מיוחסות ומכובדות אצל החברה "הנאורה" משמשות (לשמחתן הרבה) לפירסום של בייגלה, קולה, ומיני ציפסים. פשוט שמים שם אשה וזה מושך אנשים לקנות. מה להגיד לך, אם ככה מתייחסים אל הנשים שבפיסגה - איך יתייחסו לאלה שלא כל-כך יפות ? אולי זה ישמע סיסמא נדושה אבל לפי דעתי את הדבר שאדם הכי אוהב, הוא שומר עליו מכל משמר.

 

[חנה בית הלחמי]

אם בנשים עסקינן

הרי שאין חברה "נורמלית" בהתייחסותה לנשים אלא רעות ורעות פחות. הדתות - כולן לצערי - מקבעות מיקום נחות ביותר לנשותיהן. אין בעוולות של העולם החילוני כלפי נשים בכדי להדיק את העוולות של העולם הדתי כלפי הנשים. ואני כחילונית במדינת ישראל, לא רק שעלי להתמודד מול השובניזם החילוני, אלא שמוחל עלי בכפייה גם חלק לא קטן מהעוול של הדת היהודית כלפי נשותיה. בין שתי התרבויות - הדתית והחילונית - אין לי ספק שבזו החילונית עדיף להן לנשים היות ולפחות שמורה להן זכות המחאה והיכולת לעורר שינוי.

 

[חנה בית הלחמי]

להדיק = להצדיק.

 

[חי אדר]

לחנה בת הלחמי הערות אחדות

ללא ספק כי כאשר משקיפים על הדת מהגיבעה של המציאות המודרנית, הרושם המתקבל הוא כי היחס כלפי האישה הינו קשה למאוד. ברם יש לשאול האם הדת שיקפה כאן תפיסה יחודית? או שמא רק שימשה אספקלריה של תפיסת התרבות השלטת באותם ימים וזמנים? עיון מעמיק משווה מלמד כי דווקא בדת היהודית יש התייחסות חיובית יותר למעמד האישה על רקע המציאות דאז. לצורך ביסוס העניין אסב את תשומת ליבך לדברים שכתבתי במקום אחר: אחת הבעיות הרווחות היום היא שאלת מעמדה של האישה.בדרך כלל בנקודה זו,מוטחת ביקורת קשה על הטקסט המקראי ועל ההלכה,שבהם יש גילויים מפורשים לשלילת מעמד האישה.ברצוני להציע היבט אחר להבנת הכתובים,העשויים להאיר את שאלת מעמד האישה באור שונה ממה שחושבים.לדעתי,הנסמכים על המקרא על מנת למצא בו גישה אפלייתית,אינה נכונה כלל. לטעמי, טעות היא לפתוח ספר שלפני למעלה משלושת אלפים שנים,ולבקר אותו במנותק לרקע התרבותי שבה נכתבו הדברים. השאלה הצריכה להישאל בטרם חורצים מסקנה היא: האם רק בספר הספרים הדברים מוצגים כך? דומני כי בחינה מדוקדקת, ובלתי משוחדת תנהיר את הבעיה. בכוונתי לטעון שעל רקע התקופה הפרימיטיבית שהיתה אז, התנ"ך מבשר על מעמד האישה באופן הטוב ביותר. וזאת כמובן לאור המציאות שהיתה אז. דוגמה: באותם דורות אפלים, לא היה לאישה מעמד כלל. נהיא היתה בבחינת אובייקט למימוש צרכי הגבר ותו לא. כך רואים אנו בסיפור של אברהם ושרה בבאם, למצריים שבו מפציר אברהם בשרה לטעון שהוא אחיה, וזאת על רקע התפיסה שרווחה אז, שאישה נשואה היא בבחינת פילגש, ויש רשות להרוג את הבעל ולקחת אותה למימוש הצרכים השפלים של הגבר.והינה כנגד גישה זו,באה התורה ומעניקה סטטוס משפטי למעמד האישהבכך, שהיא קובעת שלשאת איש יש צורך בקידושין, כלומר האישה איננה אוביקט חומריואיננה כחפץ הניטל לפי מצבו התאותני של הגבר, כפי שהיה רווח אז.לכן בתורה, העבירה החמורה, הינו נאוף אשת איש. וזאת מהטעם שלאישה הוענקה הגנה על חוקתית.האם לאור החוקים שרווחו אז, יש הגנה נעלית מזו? זאת ועוד: הגירושין: פעם הבעל רצה, היה מגרש את האישה,בשלוש מילים: מגורשת, מגורשת, מגורשת. לפי דיני תורה, הגירושין כרוכים בהתחייבות של הבעל בכתובה. לתשומת ליבכם, חוקרי המשפט הוכיחו. כי פוליסת הביטוח הראשונה בהיסטוריה, היא החובות שמתחייב הבעל בכתובה.אלו מקצת דוגמאות המראות בעליל,כי בחינה בלתי משוחדת של התנ"ך, אינו מותיר מקום לספק שעל רקע התקופה הרווחת, התנ"ך ביקש להעצים את מעמד האישה. ועוד דבר: האם נתתם דעתכם, שיש שלוש אבות וארבע אמהות. האם אין כאן מעין הטרמה, של רעיון ההעדפה המתקנת?

 

[uuuaaa]

הדוגמאות אולי טובות אבל

מה זאת אומרת לבדוק את התנ"ך בתקופה בה הוא נכתב ? הרי התורה היא נצחית ומתאימה לכל דור, גם לדור הזה וגם לדור שחי לפני 2500 שנה בלי הבדל. התורה נכתבה עוד לפני שנברא העולם.

 

[אתאיסט עם ציציות]

יופי !

קודם כל תענוג לקרוא, וכמאמר חז"ל: "דיברי חכמים בנחת נשמעים" ולגופו של ענין, עכשיו אתה צריך להסביר למה הדת היהודית נעצרה וקפאה אי שם בהיסטוריה? זה יפה מאוד ואפילו מרגש, שכאשר נקבעו ההלכות/נורמות האלו, היתה הדת היהודית מתקדמת ביחס לתקופתה ולסביבה שבה היא נוסדה, אבל מאז העולם התקדם, העבדות בוטלה, הנשים זוכות לשוויון (פחות או יותר) והיום אפילו זוגות חד מיניים נחשבים לדבר סביר, אז למה אין בין מורי ההלכה בדת היהודית שיתאימו את הלכותיה ויהפכו אותה שוב לדת הכי מתקדמת שבעולם? נ.ב. הרמב"ם במורה הנבוכים כותב, שהסיבה שהקדוש ברוך הוא ציווה על הקורבנות הייתה העובדה שהעולם שסביב היהודים היה שטוף עבודת אלילים ולא היה אפשר להוציא את עבודת האלילים מהיהודים בבת אחת אלא על ידי שיקריבו אמנם קורבנות אבל לאל עליון.

 

[חי אדר]

לאטאיסט: על הקיפאון

אכן היום יש במובנים רבים ´קיפאון´ מסויים של הפרשנות ההילכתית. הבעיה היא אינה הדת, אלא האופן שבו היא נתפסת ע"י נציגי הדת. בהלכה עצמה יש מקום לפרשנות יצירתית אשר עשויה לעלות בקנה אחד עם נורמות חברתיות התואמות במידה מסויימת את התמורות החברתיות שזימן לפנינו העידן המודרני. ברם, פוסקי ההלכה בימינו נוקטים במתודה של ´יראת ההוראה´, ואינם מציגים את הדת מכל היבטיה ועבריה העשירים. הטעם העומד בבסיס גישה זו, מקורו במאבק שהתחולל סביב תנועת הריפורמה בהונגריה. אחד מנציגי המאבק הבולטים היה פוסק ההלכה בעל שיעור קומה ´החת"ם סופר´. במאבקו זה הוא טבע את הכלל ´חדש אסור מן התורה´.כלומר אסור לחולל כל שינוי במנהגים ובהלכות. אציין כי כלל זה הוא בעצמו חדש,ואין לו כל סימוכין. כמו כן, החתם סופר בעצמו ידע כי הכלל שהוא טבע הוא חדש. אולם הוא ראה זאת כהכרחי לצורך המאבק שהוא ניהל בשעתו.הבעייה היא, שהיום ממשיכים לחיות לפי הכלל הזה,מבלי לראות את ההקשר בו הוא צמח, והאם עדיין יש רלבנטיות בו.

 

[חרדית]

תגובה לחי אדר

הי חי אדר אני מחילה להגיב על ההודעה שלך ופתאום אני רואה שאתה הכותב אז נעים מאד! ובקשר להודעה אני ממש מסכימה איתך אני לדוגמא מאמינה בדת ובאלוקים אבל מה שמפריע לי זה שאני עושה דברים שעושים אותי לשונה בציבור שלי והם בעצם דברים מותרים!!! אני לא מבינה למה אוסרים כל כך הרבה דברים שלפי הדת מותרים והם צו השעה של רבני הדור כמו: מה גרוע בלצאת לסרט? מי אמר שאסור לראות טלויזיה? זה עבירה-לא! והכי מה שמפריע זה החמרות שהציבור שלי מחמיר על עצמו ואם אני לא מקימת את ההחמרות אני כבר סוג ב´ וזה לא הלכה!!!! זה החמרה. אין מה לעשות נגד זה כי לצערי אני לא חושבת שהחילוניות נותנת תשובה. חרדית.