ולמה לא...

[שירת הלוויתן]

אז ככה

נכון נתתי כי רציתי לתת ואף אחד לא ביקש ממני לתת. אבל אמרו לי בפירוש שאם אני לא אתן אז היא תלך. את לא יודעת לא חצי ולא רבע מהסיפור אז קשה לך להבין מה בדיוק כתבתי פה. נכון אני הכנסתי את עצמי למיטה החולה הזאת כי אמרו לי שבסוף התודה והערכה יגיעו. וכן אני אוהבת אותה ומוכנה לתת לה את כל העולם אפילו עכשיו אבל לחיות כל יום בפחד זה לא כייף ועם כל האהבה שיש לי לתת לה הבנתי שכל מה שאני נותנת ושהפחד שאני הסכמתי לחיות בו עכשיו בעצם לא הולך להשתנות. ציפיתי לתודה של הערכה כשהיא הלכה לא כשהיא הייתה. כשהיא קמה והלכה ציפיתי שהיא תשלח לפחות הודעה שאומרת תודה וסליחה.

 

[שירת הלוויתן]

נראה לי שאת טועה...אני לא מי שאת חושבת שאני.

 

[חיפושית78]

שלומות

קל לטעות ולהתבלבל באהבה.. כ"כ הרבה סיפורים דומים.. בהרבה מהם מרגישה כאילו כתבתי אותם בעצמי ובשאר מרגישה כאילו נכתבו עליי.. תמיד שני צדדים - ותמיד אחד הצדדים מגיע לכאן בכאב גדול... בלי הרבה פרטים, בלי הנסיבות - רק הכאב מתגלגל מקצה האצבעות אל המקלדת.. זה מקום לשתף - אל תשפטו..

עצמאות שמח

 

[אשה9]

מסכימה איתך חיפושית

בעיקר היום בחגיגות העצמאות, (כהמשך מתבקש ליציאת מצרים) אני מתבוננת ורואה איפה כבשתי לעצמי את עצמאותי, וכחלק חשוב מאותה חרות אישית נמצאת האחריות, בחרות לבחור את דרכי קיימת האחריות על התוצאות של בחירותי, לפעמים קשה לי לקבל את אותה אחריות כי התוצאות כואבות, אבל חשוב לי לזכור תמיד את חלקי באותה דינמיקה. אבל זו אני, לא שופטת, כל אחת ובחירותה, כל אחת וחרותה, לטוב ולרע. חג עצמאות שמח

ותזכרו להרים כוסית לחיי האהבה

 

[שירת הלוויתן]

ולמה לא...

אמרתי לך ללכת... אמרתי לך לקום וללכת מפה כי את לא רואה אותי, כי את לא מסוגלת לראות כלום וההרגשה היחידה שאת נותנת לי היא שלא משנה מה אני עושה שום דבר לא משפיע ושום דבר לא עוזר. אני יושבת פה כבר כל כך הרבה זמן תומכת בך מקשיבה לך נותנת לך מחזיקה אותך ואפילו תודה אני לא מקבלת בחזרה. פעם אחת לא אמרת לי תודה על זה שאני פה... תודה על כל מה שאני משקיעה.... תודה על מי שאני ומה שאני עושה. ולמה לא להגיד תודה ? ולמה לא להגיד סליחה ושוב פעם סליחה ושוב פעם סליחה ? סליחה על זה שאת לא היית פה בשבילי סליחה על זה שאת יודעת שאני משקיעה ומשקיעה ונותנת ונותנת ומבקשת בחזרה רק את התודה שלך רק את ההבנה שלך ? כתבתי לך כמה אני אוהבת וכמה אני רוצה וכמה אני מוכנה לתת ולא הגבת בכלל. ישבתי מולך כל יום מפחדת שתלכי מתמוטטת מבפנים והדבר היחיד שאמרת לי זה שכל עוד שאני אספק את הסחורה את תשארי, ושתקתי.... וסיפקתי את הסחורה, ובכל זאת את לא מסוגלת להעריך את הסחורה שסופקה לך. אם ידעת שאת לא מסוגלת להעריך את כל מה שאני נותנת למה נתת לי להשקיע כל כך ? למה נתת לי לחיות בפחד הזה אם ידעת שלא משנה מה אני אעשה זה לא יספיק לך ? ולמה לא להגיד לי את כל הדברים האלו ? את התודה את הסליחה את האני לא באמת שלך או איתך... למה לא להגיד לי שאני סתם משקיעה ? אמרתי לך ללכת ופשוט קמת והלכת מבלי להתנצל או להגיד תודה על מה שנתתי. פשוט קמת והלכת ועוד פעם ביטלת אותי.

 

[אוססונה]

כואב לקרוא.

אני מציעה לך, לקרוא שלוש פעמים, את מה שאת כתבת... כך, את רוצה להראות?. כך, רוצה להמשיך הלאה?.. אם כן, תחליפי את הניק שלך, "תוגת הלוייתן". לא שירת הלוייתן.

 

[x יהלי x]

"כל עוד את מספקת את הסחורה"...

תסלחי לי, אבל זה נשמע מזעזע. למה את רוצה להיות עם מישהי שמרגישה אליך כאילו את היבואן הראשי? ובכלל...אין לי מושג איזו סחורה את מספקת לה, אבל אני מאד מקווה שאת יודעת לשמור על עצמך מניצול. אל תיהי שם אם לא טוב לך ולא משנה כמה כואב להפרד.