אז פיתה, אני חיה באיטליה ונוכחתי
לדעת עוד בימי ההריון שבכל העולם כולם חצופים אפילו האנשים הכי מנומסים והלא חודרים לפרטיות.. כבר חשבתי לכתוב על זה ספר. בהריון כולם אבל כולם היו שואלים את אותן שאלות: וואוו איזו בטן אפשר לגעת?? מה יש לך בן או בת?? מה המשקל של העובר ?? ושלך?? שם בחרתם??(באיטליה כשמודיעים על ההריון כבר מציינים שבכך וכך ייולד גו'בני.) וכו וכו.. ואז אחרי הלידה.. חתכו לך?? כמה תפרים?? כמה נולד הילד? כמה כבר ירדת?? והיום.. אחרי 6 חודשים נורא "מעליב" אותי שחושבים שאני המטפלת (אני תימניה ובעלי איטלקי), ותגובות כמו מה את רררקקק מניקה? תביאי לה קצת מים, וחמתי שעוד לא מפנימה שהילדה לא מוצצת מוצץ (שיש לה את הטוב ביותר!) שואלת בכל ביקור אצלה שזה בערך כל יומיים וווווווממממממממוווווווווווצצצצצץץץץץץץ????? ואנשים שלא פגשתי מחיי לא מצליחה להבין את שאלתכם, ובליללה היא ישנה? (בואו כנסו לי לחדר המיטות ודי.. אבל כזה הוא העולם וזה לפעמים עושה מצחיק.