ולו..

[Silence & tairon]

ולו..

ולו יכולת לקחת את כל המילים אליך חזרה לעצור את הזמן מלכת חהשיב מחוגי שעון אוניברסלי אחד היית עושה...היית עוטפת אותם אחת אחת אל קרבך חזרה... רגעי סערה חלפו בין צמרות הברושים הענפים התנודדו מצד אל צד כמתקשים לעמוד בנטל הסערה ועין הסערה במרכזם.. חלקם כמעט מט לקרוס את חיכית לשוך הסערה.. לערוך אומדן נזקים ופללת לעצור הכל בעיבו... הגשם הגיע אחרי הסערה שטף הכל .. והכל סביב התבהר ולו יכולת לקחת את המילים בקרני השמש שבאו לאחר הסערה היית עושה....טאי

 

[אנושית~]

מכירה את זה

כאילו תפרת לי בגד בהזמנה כמה פעמים בגלל הפה המטופש שלי כל הגוף סובל ואבא שלי תמיד אומר לי חוכמה היא לא לצאת מצרה ..חוכמה היא לא להכנס אליה אבל כשהפיוזים עולים טאי קודם שופכים אחרי מצטערים ..וחבל שזה ככה ..אני אישית מנסה להלחם בחוסר הטאקט הזה שלי ולא תמיד מצליחה ... כמה שזה נכון מה שכתבת }{

 

[irist]

וזה מזכיר לי אימרה...

אולי מצחיקה... ובכל צחוק יש מעט מן המציאות... "שקול מילים, שלא תשקול שיניים"...

iris >שוקלת, שוקלת... וואייי, זה כבד!!<