"לאמור" זו צורה מקראית שמשמעה "ככה, בצורה הזאת, כלומר" ואינה משמשת בימינו כלל במשמעות של "לומר" (או בשום משמעות אחרת). "לאמר" זאת סתם שגיאה בעברית. שם הפועל של השורש א.מ.ר. בבניין קל נכתב ב-ו'.
לא רק במשמעות שכתבת, אלא גם במשמעות לומר, לדוגמה: "וַיֹּסֶף עוֹד אַבְנֵר לֵאמֹר אֶל-עֲשָׂהאֵל סוּר לְךָ מֵאַחֲרָי" (שמואל ב ב,כב) ולאמור דווקא מופיע הרבה במשלב גבוה. לדוגמה, מחיפוש בדברי הכנסת, בדבריה של ח"כ לאה נס: "האם מאן דהוא נתן את דעתו כי בצד השני הפנימו את המרשם הבדוק להצלחה, לאמור: רצחנות, אלימות, הסתה - כולן משתלמות."