ואם לסכם...
לא, האירוויזיון לא צריך להפוך לתחרות כשרונות (או כשלונות) צעירים, בשביל זה יש את בראוו. זו לא הבמה, זה לא הארוע, ואם יש מישהו טוב ובעל ניסיון, אז למה לא? למה לתת ללהקה העושה את צעדיה הראשונים להופיע באירוע כל כך נצפה? דוגמת פינג פונג (לא מצחיקות אותי נורא ההשוואות לטניס שולחן) מצויינת לכך.
לא אוהב את שרית חדד. נקודה. לא חושב שהיא גדולה. לא מתחבר לסגנון, לא אוהב את האישיות. למה? ככה. יש סיבות, לא אפרט כרגע, מבטיח לכם שאף אחד אינה מגיעה לגזענות. אם אני גזען - בן זוגי בשנה וחצי האחרונות היה אמור כבר לברוח ממני מזמן (
שלושת החברים שלי היו לפחות חצי עיראקים... קריפי...).
ויכוח "שרית חדד - כן או לא" לא יוכרע בפורום. גלי, יניב ואני לא נשתכנע שהיא הדבר הכי טוב, איליה, גלעד וביג דיל לא יגידו "אתם יודעים מה, אולי עדיפה דורית ראובני (ההקצנה במכוון, וגם חיפשתי הזדמנות להעלות אותה באוב). הויכוח הזה יצבור תאוצה אני מניח כשהשיר יוצג, ויוכרע בליל האירוויזיון. מקום ראשון - גלעד ידרוש את פיטורי המידיים מניהול הפורום, מקום גבוה - איליה יפצח בשירה וריקודים ויגיד "אמרתי לך/לכם", מקום נמוך שגורר הדחה, יגרום לעצב עמוק אצל כל חובב אירוויזיון ממוצע, אבל יראה תמיכה בגורסים ש"אירופה לא תאכל את זה".
"ערב לאוזני האמריקאים" - אם מדובר בקניון בניו יורק, סביר להניח שהוא מנוהל או יש לו קשר לישראלי. למי שלא הבין, ניו יורק היא לא אמריקה. ניו יורק היא ישראל, אסיה, הודו, מקסיקו, פורטו ריקו ועוד ועוד. השמעתי לחמישה אמריקאים את "מוטי" שהוא עוד איכשהו סביל אפילו אצלי, הם סגרו את המערכת וביקשו שאני לא אביא יותר דיסקים. בקיצור - אין טעם לויכוח עד שהיוצג השיר... שבת שלום, הרב אלישיב.