וכך זה קרה.......
אני לא נוהג לדבר על הרגשות שלי אבל הפעם אחרוג ממנהגי..... בשניה שראינו אחד את השניה היה קליק, כימיה, המבטים שלנו דיברו אחד לשניה,,,היא יהודיה ואני נוצרי ישראלי, כל מה שמסביב נעלם ורק עיננו רצו להמשיך להסתכל אחד לתוך עיניה של השניה, התחלנו לצאת, מה לא עשינו? הסקס היה לא מהעולם הזה, היציאות שלנו הסתכמו באושר עילאי הכל היה שמח, עד שנכנסתי אליה לבית, היא לא רצתה שהוריה ידעו מה הזהות שלי אין לי מבטא והחיצוניות שלי בכלל לא מסגירה, היה לי קשה כי כשהייתי שם הסתגרתי בחדר ולא יצאתי כי לא רציתי שבטעות מישהו יבוא ויזהה אותי ויפוצץ את הזהות שלי שם, דאגתי לה יותר מלעצמי אני חייב לציין, הקטע הזה התחיל להפריע לנו, כשהיא הייתה מבקשת ממני לבוא לרוב סירבתי ואז היא פירשה את זה כאילו שאני לא רוצה להיות איתה ולא מתגעגע אליה, היינו נפגשים מחוץ לבית שלה או שהייתי בא בשעות לילה מאוחרות ועוזב לפני שהשמש תעלה, התחלתי לדחוף אותה להכיר מישהו יהודי כי הרגשתי שאני לא יכול להבטיח לה עתיד איתי כי ההורים שלנו לא יקבלו את האהבה העזה הזאת שהייתה ובטח יעמדו וילחמו איתנו, הפצרתי בה שתגלה לאמא שלה והיא נענתה, אמא שלה סירבה לקבל ודרשה שתפסיק להתראות איתי, המשכנו בסתר, הלחץ גם התחיל לעלות מהמשפחה שלי התחלתי לביים ריבים איתה ולנסות להרחיק אותה עם כאב לב אדיר ממני וכל פעם שראיתי אותה בוכה ישר הלכתי אליה לחבק, לא יכולתי לראות אותה פגועה ממני, המצב התחיל בזה שהתחלתי לחשוב יותר מידי עליה ועל איך ששנינו נסחפים לאהבה אסורה, הכנסתי לה לראש שאני לא אוהב אותה, היא נכנסה לדכאון והכירה מישהו אחר זה לא הלך ביניהם והיא חזרה אלי קיבלתי אותה בזרועות פתוחות כמו תמיד, אני גם הכרתי בחורה ולא הלך, עד שהבנתי שאני חייב לעשות משהו שירחיק אותנו ממש, היא באה אלי לעבודה בוכה ורוצה שנחזור ואמרה שהיא מוכנה לוותר על המשפחה והכל, אני בלב מדמם ודמעות חונקות צעקתי עליה וגירשתי אותה משם היא נסעה כולה בוכה ושבורת לב ואני חזרתי לעבודה בהלם ממה שעשיתי, נסעה לחברה שלה לעבור תקופה של חודש בכאב לב ואכזבה אחר כך חזרה שהיא כבר כמעט שכחה אותי חזרנו להיות בקשר טוב וזה גלש לחיבוקים וללשכב ולאהבה הרגשתי שהאהבה שלי אליה גוברת כי היא לא הייתה מוכנה לוותר, למרות שהיא אמרה ששכחה אותי ושהיא לא מרגישה אלי כמו שהרגישה בהתחלה, עד שביום אחד היא הכירה בחור, יהודי, כשר, ידעתי מזה והיא סיפרה לי שהיא רוצה לנסות, אמרתי בסדר זה יהיה המבחן האמיתי לאהבה שלנו, יום למחרת זה היה ביום שישי לפני כמה שבועות אני מנסה להתקשר אליה והפלא שלה לא זמין שזה דבר לא רגיל, ידעתי שהוא אצלה, נשברתי, נהייתי כמו מטורף התחלתי להתקשר אליה כמו משוגע והיא לא עונה, יום למחרת גם היא הייתה לא זמינה, השתגעתי כבר, עד שראיתי הודעה ממנה במסינג'ר שהלכה כך : היי , ניסיתי ליצור איתך קשר ואתה לא במסינג'ר, X אצלי אני חייבת לחזור מצטערת אם פגעתי בך, כבר לא ישנתי יום לפני ולא ישנתי ביום הזה התקשרתי אליה כמו מטורף וכלום, חיכיתי במסינג'ר מיום שישי עד יום ראשון לפנות בוקר פתאום היא עלתה לאון ליין במסינג'ר, דבר ראשון שאני זוכר שהייתי חנוק מדמעות, עיניים נפוחות, עייף מרגיש כמו מישהו שהלב שלו התרסק לרסיסים קטנים ואמרתי לה "אני אוהב אותך" אני לא זוכר מה היא אמרה אבל אני זוכר שזה היה בעדינות קרירה שטוב לה איתו ושהוא היה אצלה שישי שבת ושהם כבר חברים, התחלתי לעבור ימים נוראים של בילבול, הלכתי אליה והצעתי לה נישואין והיא סירבה הפעם הייתי מוכן לוותר על כל העולם בישבילה המחשבות עליה ועליו שיגעו אותי, התחלתי לדמיין אותה מחבקת אותו, מנשקת אותו, שוכבת איתו, טוב לה איתו, עברתי ממש גהנום אבל,,,,,,עכשיו אחרי כמה שבועות הכל חזר להיות רגיל, היא לא מוכנה לוותר עלי בתור ידיד טוב, ולמען האמת אחרי שגם אני המשכתי בחיים שלי אני לא מוכן לוותר עליה בתור ידידה טובה, כי הסך הכל אין מישהו בעולם שיבין אותה יותר ממני ושיבין אותי יותר ממנה שנינו הכוח שדוחף אחד את השניה היום, הכל ביננו אפלטוני, היא מאושרת עם החבר החדש ומשתדלת שזה יצליח לה, אני מאחל לה את כל האושר בעולם ואיתה בקשר כמעט יום יום עברנו את זה כמו שני גדולים, אני לימדתי אותה המון דברים וגם למדתי ממנה איך לאהוב למדה להיות חזקה ולא להישבר, אני עכשיו יכול להגיד שאני שמח בשמחתה ואני יודע שהיא שמחה בשמחתי, אנחנו הבחורים לפעמים יותר חזקים מהבחורות ויכולים להתגבר על הרגשות שלנו מהר יותר, הייתי איתה בכל מיני נקודות שבר בחיים אבל בנקודת שבר כשהיא נפרדה ממני לא הייתי כי לא יכולתי, לזכותה יאמר שהיא הייתה לצידי כשאני נשברתי ממנה והשתדלה להוציא אותי מזה למרות שהיא הייתה קרירה קצת אבל זה טיפונת עזר לדעת שלא איבדנו אחד את השניה סופית, עכשיו היא עם החבר החדש והטרי, אני עוד מעט נוסע לאמריקה בקשר לעתיד זה אף אחד לא יכול לדעת לא אני ולא היא חיים עם התקווה של לחזור להיות ביחד שנינו המשכנו בחיים שלנו עם נוסטלגיה של אהבה חזקה מאוד וזכרונות שמחממים את הלב לשנינו, אני לא חושב שנשכח אחד את השניה להמון אבל המון זמן, אבל זה הקשר הכי בטוח והכי הוגן שיכול להיות ביננו.....ידידים טובים אני מוכן להיות שם בישבילה ברגעים קשים ושמחים והיא יודעת שגם היא עומדת לצידי, אכזבה? לא יודע!!! כי למרות שזה ישמע מוזר והזוי אבל זה הסתדר על הצד הטוב ביותר, אין מריבות סתם, הכל בפרופורציות, ואנחנו שם אחד לשניה!!!! אני לא מאחל לאף אחד לעבור את מה ששנינו עברנו, אני עכשיו חופשי והיא עכשיו חופשיה, אבל לזכותינו ייאמר שעד היום אנחנו בקשר, אני לא יודע אם בעתיד החבר יקח המון תשומת לב, או כשלי תהיה חברה אני אקדיש לה המון תשומת לב, ושנינו נתרחק אחד מהשניה מי יודע?, בינתיים אנחנו בקשר אפלטוני ואוהב תומכים אחד בשניה, החיים יפים!!!!!!!
אני לא נוהג לדבר על הרגשות שלי אבל הפעם אחרוג ממנהגי..... בשניה שראינו אחד את השניה היה קליק, כימיה, המבטים שלנו דיברו אחד לשניה,,,היא יהודיה ואני נוצרי ישראלי, כל מה שמסביב נעלם ורק עיננו רצו להמשיך להסתכל אחד לתוך עיניה של השניה, התחלנו לצאת, מה לא עשינו? הסקס היה לא מהעולם הזה, היציאות שלנו הסתכמו באושר עילאי הכל היה שמח, עד שנכנסתי אליה לבית, היא לא רצתה שהוריה ידעו מה הזהות שלי אין לי מבטא והחיצוניות שלי בכלל לא מסגירה, היה לי קשה כי כשהייתי שם הסתגרתי בחדר ולא יצאתי כי לא רציתי שבטעות מישהו יבוא ויזהה אותי ויפוצץ את הזהות שלי שם, דאגתי לה יותר מלעצמי אני חייב לציין, הקטע הזה התחיל להפריע לנו, כשהיא הייתה מבקשת ממני לבוא לרוב סירבתי ואז היא פירשה את זה כאילו שאני לא רוצה להיות איתה ולא מתגעגע אליה, היינו נפגשים מחוץ לבית שלה או שהייתי בא בשעות לילה מאוחרות ועוזב לפני שהשמש תעלה, התחלתי לדחוף אותה להכיר מישהו יהודי כי הרגשתי שאני לא יכול להבטיח לה עתיד איתי כי ההורים שלנו לא יקבלו את האהבה העזה הזאת שהייתה ובטח יעמדו וילחמו איתנו, הפצרתי בה שתגלה לאמא שלה והיא נענתה, אמא שלה סירבה לקבל ודרשה שתפסיק להתראות איתי, המשכנו בסתר, הלחץ גם התחיל לעלות מהמשפחה שלי התחלתי לביים ריבים איתה ולנסות להרחיק אותה עם כאב לב אדיר ממני וכל פעם שראיתי אותה בוכה ישר הלכתי אליה לחבק, לא יכולתי לראות אותה פגועה ממני, המצב התחיל בזה שהתחלתי לחשוב יותר מידי עליה ועל איך ששנינו נסחפים לאהבה אסורה, הכנסתי לה לראש שאני לא אוהב אותה, היא נכנסה לדכאון והכירה מישהו אחר זה לא הלך ביניהם והיא חזרה אלי קיבלתי אותה בזרועות פתוחות כמו תמיד, אני גם הכרתי בחורה ולא הלך, עד שהבנתי שאני חייב לעשות משהו שירחיק אותנו ממש, היא באה אלי לעבודה בוכה ורוצה שנחזור ואמרה שהיא מוכנה לוותר על המשפחה והכל, אני בלב מדמם ודמעות חונקות צעקתי עליה וגירשתי אותה משם היא נסעה כולה בוכה ושבורת לב ואני חזרתי לעבודה בהלם ממה שעשיתי, נסעה לחברה שלה לעבור תקופה של חודש בכאב לב ואכזבה אחר כך חזרה שהיא כבר כמעט שכחה אותי חזרנו להיות בקשר טוב וזה גלש לחיבוקים וללשכב ולאהבה הרגשתי שהאהבה שלי אליה גוברת כי היא לא הייתה מוכנה לוותר, למרות שהיא אמרה ששכחה אותי ושהיא לא מרגישה אלי כמו שהרגישה בהתחלה, עד שביום אחד היא הכירה בחור, יהודי, כשר, ידעתי מזה והיא סיפרה לי שהיא רוצה לנסות, אמרתי בסדר זה יהיה המבחן האמיתי לאהבה שלנו, יום למחרת זה היה ביום שישי לפני כמה שבועות אני מנסה להתקשר אליה והפלא שלה לא זמין שזה דבר לא רגיל, ידעתי שהוא אצלה, נשברתי, נהייתי כמו מטורף התחלתי להתקשר אליה כמו משוגע והיא לא עונה, יום למחרת גם היא הייתה לא זמינה, השתגעתי כבר, עד שראיתי הודעה ממנה במסינג'ר שהלכה כך : היי , ניסיתי ליצור איתך קשר ואתה לא במסינג'ר, X אצלי אני חייבת לחזור מצטערת אם פגעתי בך, כבר לא ישנתי יום לפני ולא ישנתי ביום הזה התקשרתי אליה כמו מטורף וכלום, חיכיתי במסינג'ר מיום שישי עד יום ראשון לפנות בוקר פתאום היא עלתה לאון ליין במסינג'ר, דבר ראשון שאני זוכר שהייתי חנוק מדמעות, עיניים נפוחות, עייף מרגיש כמו מישהו שהלב שלו התרסק לרסיסים קטנים ואמרתי לה "אני אוהב אותך" אני לא זוכר מה היא אמרה אבל אני זוכר שזה היה בעדינות קרירה שטוב לה איתו ושהוא היה אצלה שישי שבת ושהם כבר חברים, התחלתי לעבור ימים נוראים של בילבול, הלכתי אליה והצעתי לה נישואין והיא סירבה הפעם הייתי מוכן לוותר על כל העולם בישבילה המחשבות עליה ועליו שיגעו אותי, התחלתי לדמיין אותה מחבקת אותו, מנשקת אותו, שוכבת איתו, טוב לה איתו, עברתי ממש גהנום אבל,,,,,,עכשיו אחרי כמה שבועות הכל חזר להיות רגיל, היא לא מוכנה לוותר עלי בתור ידיד טוב, ולמען האמת אחרי שגם אני המשכתי בחיים שלי אני לא מוכן לוותר עליה בתור ידידה טובה, כי הסך הכל אין מישהו בעולם שיבין אותה יותר ממני ושיבין אותי יותר ממנה שנינו הכוח שדוחף אחד את השניה היום, הכל ביננו אפלטוני, היא מאושרת עם החבר החדש ומשתדלת שזה יצליח לה, אני מאחל לה את כל האושר בעולם ואיתה בקשר כמעט יום יום עברנו את זה כמו שני גדולים, אני לימדתי אותה המון דברים וגם למדתי ממנה איך לאהוב למדה להיות חזקה ולא להישבר, אני עכשיו יכול להגיד שאני שמח בשמחתה ואני יודע שהיא שמחה בשמחתי, אנחנו הבחורים לפעמים יותר חזקים מהבחורות ויכולים להתגבר על הרגשות שלנו מהר יותר, הייתי איתה בכל מיני נקודות שבר בחיים אבל בנקודת שבר כשהיא נפרדה ממני לא הייתי כי לא יכולתי, לזכותה יאמר שהיא הייתה לצידי כשאני נשברתי ממנה והשתדלה להוציא אותי מזה למרות שהיא הייתה קרירה קצת אבל זה טיפונת עזר לדעת שלא איבדנו אחד את השניה סופית, עכשיו היא עם החבר החדש והטרי, אני עוד מעט נוסע לאמריקה בקשר לעתיד זה אף אחד לא יכול לדעת לא אני ולא היא חיים עם התקווה של לחזור להיות ביחד שנינו המשכנו בחיים שלנו עם נוסטלגיה של אהבה חזקה מאוד וזכרונות שמחממים את הלב לשנינו, אני לא חושב שנשכח אחד את השניה להמון אבל המון זמן, אבל זה הקשר הכי בטוח והכי הוגן שיכול להיות ביננו.....ידידים טובים אני מוכן להיות שם בישבילה ברגעים קשים ושמחים והיא יודעת שגם היא עומדת לצידי, אכזבה? לא יודע!!! כי למרות שזה ישמע מוזר והזוי אבל זה הסתדר על הצד הטוב ביותר, אין מריבות סתם, הכל בפרופורציות, ואנחנו שם אחד לשניה!!!! אני לא מאחל לאף אחד לעבור את מה ששנינו עברנו, אני עכשיו חופשי והיא עכשיו חופשיה, אבל לזכותינו ייאמר שעד היום אנחנו בקשר, אני לא יודע אם בעתיד החבר יקח המון תשומת לב, או כשלי תהיה חברה אני אקדיש לה המון תשומת לב, ושנינו נתרחק אחד מהשניה מי יודע?, בינתיים אנחנו בקשר אפלטוני ואוהב תומכים אחד בשניה, החיים יפים!!!!!!!