בעזי"ת לפני כמה חודשים הזמין אותי המגיד שיעור של הגמרא בקיאות לתת הרצאה של מלוה מלכה, ובהחלט קצת סיפרתי על עצמי, כי היה לזה 'תכלית'. ככה סתם אני לא ישר קופץ ושופך, כי גם החיים שלי הם סיפור סיפור -וקשה לספר בצורה מסודרת , וגם כי אין מה לספר את עוונותי כמעללי ילדות. יש לי הרבה הרבה עוד מה לבכות בפני בורא עולם.
אז נמתין לשעת רצון, למרות שלדעתי גם בפורום זה יכול להועיל, אנשים יראו וילמדו, וזה קידוש ה`, איך אדם בונה את עצמו מחדש, יש לך גם יתרון שהיית `שם` ואתה יכול לספר לבחורים תמימים שחושבים שיש שם עולם מופלא וקסום, שאין שם כלום.
בעזי"ת (התפללתי כמובן לפני ההרצאה, כמו לפני כל דבר. לא היתה לי תוכנית ברורה מה לומר- פשוט בקשתי סיעתא דשמיא). לא אמרתי "אין שם כלום". הסברתי להם שכל מה שמשיגים על ידי תורה ומצוות בצורה פשוטה ומאוזנת, בעולם החילוני מנסים להשיג על ידי שיגעון והרס עצמי. איך למשל מישהו לוקח אקסטה כדי לקבל ספידים והרגשת התרוממות, והבוחער יושב לו על הגמרא ותורת הי משיבה את נפשו ומשמחתו במשנה מרץ וחיות, ובלי לקבל באותה עסקת חבילה גם את העליה והירידה (בחינת רוח הסערה של הרב דקליפה ר"ל) שבאה בהכרח בשימוש בסמים, בלי להיות תלוי במשהו לא חוקי -ולהסתכן כל הזמן כדי להשיג אותו, בלי להוציא הון תועפות, ובלי לדפוק לעצמו את המח והבריאות.
אם האדם מנסה להבריח את המכס, עובר בירוק כשבמטענו המון... כי אז הוא נתפס. והיה אם עובר באדום, מצהיר לפני שעובר כבני מרון. הוא מצהיר, מודה ועוזב ושב בתשובה, כי אז הכל מוצהר. ושב וטרפא לו אם שב בתשובה שלימה ואינו מנסה 'להבריח'.
זו בעיה, כי כבר כתבתי בהודעתי הראשית שהשם המלא נחשף בשלל הזדמנויות הנה פירוט קצר, עליה לתורה, אם בעל השם זקוק לרפואה אז שמו המלא מוזכר במי שבירך, ההזמנה לבר מצווה או חתונה, ועוד, אגב, אלישיר, יש בליבך טינה מסויימת או שמץ כעס על הוריך שבחרו לקרוא לך בשם זה?
שלסבתא שלי לא קראו זעליג. ולסבא שלי לא קראו בריינא או טשרנא. נווו, באמת. מה הבעיה. תמיד יש פתרונות מועילים וטובים. הפתרון הראשון, אנחנו מתייעצים עם המנהיג, הרבי או הגדול בתורה שלנו. הוא מתחשב ומייעץ טוב, והכל מסתדר. ובכל מקרה אם לבאבע קרקאו שיינדי. אז כשהתינוקת הקרויה על שמה, אוליי הסבא יקרא לה שיינדאלע. אבל בנות כיתתה יכירוה כיפה. וכן גיטל זו טובה. ורק אם אותו ילד יהיה שלם בנפשו ולא יבוש רק ואך ורק בפרשנדתא או דלפון, אזי הוא בבעיה. כי לא זעליג ולא געציל יכולים להתרגם לא לפרמשתא ולא לאספתא ולא לפורתא וברוך ה' גם לא לזרש.
אני בחיי הפרטיים יש לי שם חריג שלא קיים אצל אף אחד חוץ ממני זה שם שנוצר בגחמת פתע של אימי בגלל סיטואציה מסוימת שנוצרה. לילדי אקרא בשמות רגילים כי אין באפשרותי לדעת אם הם יהנו מזה כמו שאני נהנתי אני נהנתי כל פעם מהרמת הגבה מחדש והשאלה איזה שם? ואח"כ איזה יופי! אבל בנוגע לילדי בבוא היום אין בי את העוז לקחת אחריות כזו! אגב אני עדין בחור ולא זה מה שמזיק לי בשידוכים...
תסכים איתי שבדרך כלל ילדים נוטים להפגע מהר מאד אם אנשים מרימים גבה כששומעים את שמם, לפי מה שאתה מספר, היית ילד עם בטחון עצמי גבוה, אבל רוב הילדים לא כך, אתה בעצמך כותב שהשם שלך הוא תוצאה של גחמה של אמא שלך, השאלה היא, לו היית ילד רגיש האם לא היה בליבך טינה על אמך שבחרה לקרוא לך בשם מוזר? אגב, אכפת לך לתת רמז על שמך האמיתי? אני מתכוון כמובן לשם הפרטי בלבד, כי לפי איך שאתה מגדיר אותו כנדיר אז מסקרן אותי לדעת מהו השם הזה.
שמכירים אותי בשמי האמיתי אבל לחשוף? זה לא נעים במיוחד. אבל זה באמת נדיר... בקשר לבטחון עצמי זה קצת נכון וקצת לא כי אני התרגלתי לאהוב את שמי כמו שהוא ולשמוח איתו לכן זה היה מענין לראות אנשים מסתבכים.