יענקלה לוי מהקריות
New member
ויכוח מדושדש
ויכוח מדושדש – חסר תכלית הויכוח על ריבוי הריקודים לא ממוקד , מתדיינים על הפריפריה ולא על לב הבעיה. אי אפשר לעצור יצירה. בשום אופן . הבעיה הויא השיווק הקל והנמהר, שיש בהפצת ריקודי עם . הרקדות המוניות והשתלמויות - מקור הטומאה. למה הדבר דומה, כדי להמחיש. וכי אפשר למנוע מבתי החרושת ליצור דברי מאכל? כל זמן שהמאכל עונה על הדרישות ההיגיניות והטעם - יכולים ליצור , כל מה שעולה על הדעת. הבעיה -איך לשווק. כשיש למדריך הרבה כוח, כי הוא תפס מקום מרכזי עם המון רוקדים ( בדברי מאכל – פריים טיים בטלויזיה) הוא יכול להפיץ את ריקודיו בלי מעצורים. אף ועדה או צוות השתלמות לא יכול לבטל את רצונו של יוצר הריקוד. הוא גם לא צריך את "ההשתלמות". יש לו כבר לובי , "משוגעים ומתלהבים" כל "עיטוש או הפלצה" - מעוררת הערצה הבעיה , שהסדר ההשתלמויות, יוצר הגנה על נחשלים, במקום שיהיה מכשיר ביטוי למוכשרים בלבד,, הוא מארגן תור, תפיסת מנגינות, עוד בטרם יצירה, צילומים ומתן לגיטימיות , לכל מי שנמצא "בתור". הסלקציה – לא יכולה להיות אוביקטיבית. היא גם לא הגונה. יש הרבה מיקרים של "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה" לכן, לדעתי – יש להפסיק את ההשתלמויות. כל מי שיחבר או ייצור ריקוד, שיצא בעצמו לשוק ולהפיץ. כל אחד וכישרונו . כוח השיווק הטוב ביותר הוא - איכות היצירה. ריקוד טוב יהיו לו הרבה קונים (כמו בדברי מאכל) "יוצר" קלוקל לא יצליח לסנוור אף אחד. תהיה לו "פעם ראשונה ואחרונה" , יוצר מוכשר יקבל שם טוב – ויעמדו בתור לקבל ממנו חומר מעולה. כמו שהרבה , חובבי זמר , סוגדים לנעמי שמר, ליהורם גאון , ומחכים "למוצא שירם". לכן , יש למקד את הויכוח – לא על הכמות, על "הייצור" - היא בלתי נשלטת – אלא על ההפצה והשיווק. לתת לרוקדים (לשוק) לקבוע מה טוב ומה רע.
ויכוח מדושדש – חסר תכלית הויכוח על ריבוי הריקודים לא ממוקד , מתדיינים על הפריפריה ולא על לב הבעיה. אי אפשר לעצור יצירה. בשום אופן . הבעיה הויא השיווק הקל והנמהר, שיש בהפצת ריקודי עם . הרקדות המוניות והשתלמויות - מקור הטומאה. למה הדבר דומה, כדי להמחיש. וכי אפשר למנוע מבתי החרושת ליצור דברי מאכל? כל זמן שהמאכל עונה על הדרישות ההיגיניות והטעם - יכולים ליצור , כל מה שעולה על הדעת. הבעיה -איך לשווק. כשיש למדריך הרבה כוח, כי הוא תפס מקום מרכזי עם המון רוקדים ( בדברי מאכל – פריים טיים בטלויזיה) הוא יכול להפיץ את ריקודיו בלי מעצורים. אף ועדה או צוות השתלמות לא יכול לבטל את רצונו של יוצר הריקוד. הוא גם לא צריך את "ההשתלמות". יש לו כבר לובי , "משוגעים ומתלהבים" כל "עיטוש או הפלצה" - מעוררת הערצה הבעיה , שהסדר ההשתלמויות, יוצר הגנה על נחשלים, במקום שיהיה מכשיר ביטוי למוכשרים בלבד,, הוא מארגן תור, תפיסת מנגינות, עוד בטרם יצירה, צילומים ומתן לגיטימיות , לכל מי שנמצא "בתור". הסלקציה – לא יכולה להיות אוביקטיבית. היא גם לא הגונה. יש הרבה מיקרים של "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה" לכן, לדעתי – יש להפסיק את ההשתלמויות. כל מי שיחבר או ייצור ריקוד, שיצא בעצמו לשוק ולהפיץ. כל אחד וכישרונו . כוח השיווק הטוב ביותר הוא - איכות היצירה. ריקוד טוב יהיו לו הרבה קונים (כמו בדברי מאכל) "יוצר" קלוקל לא יצליח לסנוור אף אחד. תהיה לו "פעם ראשונה ואחרונה" , יוצר מוכשר יקבל שם טוב – ויעמדו בתור לקבל ממנו חומר מעולה. כמו שהרבה , חובבי זמר , סוגדים לנעמי שמר, ליהורם גאון , ומחכים "למוצא שירם". לכן , יש למקד את הויכוח – לא על הכמות, על "הייצור" - היא בלתי נשלטת – אלא על ההפצה והשיווק. לתת לרוקדים (לשוק) לקבוע מה טוב ומה רע.
