מה עושים? מתחמנים או מתפללים.
קודם כל, לא תמיד הם מבקשים חשבונות בנק או מבקשים וממש מסתכלים עליהם.
וגם אם כן, יש כמה דרכים להתמודד עם המצב.
ראשית, לא זכור לי האם הגשת מועמדות לתואר ראשון או שני. בראשון, אני לא בטוח לגבי תנאי עבודה וכד', בשני בד"כ יש מימון מחלקה שאמור לכסות את שכר הלימוד ומותיר אותך עם עלויות מחיה. אם אין לך מימון לתואר השני מהמוסד או מספיק כסף מהבית, אל תלכי למוסד הזה! יש מספיק מוסדות טובים אחרים בקנדה שכן יתנו לך מימון.
עדיף אפילו לחכות שנה ולשלם שוב דמי הרשמה לשם כך.
ובאופן כללי, האם יש לך חסונות נזילים? מענק שחרור שלא נוצל, כסף מהבת מצווה, לא יודע מה. כל דבר כזה נתפס כמימון אפשרי.
אם עד היום נסמכת על שולחן ההורים, לגיטימי לגמרי לתת לשגרירות גם את החשבון שלהם ולהגיד שאין לך נכסים והכנסות ושהם המממנים. זאת בהנחה שהחשבון שלהם נראה טוב ויכול לתמוך בסיפור כזה.
אחרת, אפשר לעבור לתיחמונים...
אחד הוותיקים, עושים מגבית מההורים, חברים אחים, לא משנה מי, ומכניסים את זה לפיקדון לשלושה חודשים. אחרי פרק הזמן הזה, מוציאים תדפיס ועוד באותו היום, או למחרת, מחזירים את הכסף לכל המלווים.
אם המצב מאוד קשה, וגם כך קשה לגייס סכום כסף, פותחים חשבון בנק חדש, בבנק מסחרי אחר וכל חודש מעבירים אליו את כספי המגבית ממישהו אחר, פלוס מקסימום מסגרת המשיכה האפשרית בחשבון הראשי שלך שבטח יש בו מסגרת טובה. אחרי ארבעה חודשים (כדי שהחשבון לא ייראה כחדש ודל בהיסטוריה), מוציאים את התדפיס, מעבירים את הכסף חזרה וסוגרים את החשבון. אף אחד ב CIC לא עוקב אחרי החשבונות האלו אח"כ ממילא.
אפשר גם לקחת הללוואה מהבנק הראשי ולהעביר אותה לחשבון המשני כדי ליצור אשליה שיש שם יותר כסף. אבל זה באמת לא מומלץ אם לא חייבים.
כמובן שאם איכשהו הם עולים על זה שנקטת בטריקים כאלו, אז אכלת אותה ובקשתך תסורב וגם אם תגישי שוב, הם יבדקו אותך עם זכוכית מגדלת גם במהלך הבחינה מחדש וגם במהלך השנה הראשונה לשהותך בלימודים. לכן, אני אישית לא מעודד את השימוש בהם, אלא אם זה מצב קריטי לחלוטין ובלתי הפיך שאת חייבת ללמוד בחו"ל, עכשיו.
אני מכיר אי אלו סטודנטים בינ"ל פה בקנדה שנקטו בשיטות האלו בעבר. כמובן, שהאתגר האמיתי הוא אח"כ לממן את הלימודים ולהצליח בהם. אם זה תואר ראשון, זה יכול להפוך לתקופת 'התכלבות' רצינית, בה את עובדת, לומדת, ישנה בלי שום חיי חברה, אוכל נורמאלי, או מגורים סבירים שלוש - ארבע שנים. בתארים מתקדמים, זה בד"כ יותר נסבל. אבל צריך לזכור שבתארים מתקדמים לא ניתן לקבל אישור עבודה בחצי שנה - שנה הראשונה במרבית המוסדות, וגם אם מקבלים אישור לעבוד בתוך המוסד, זה לא אומר שמוצאים עבודה כ"כ בקלות.
ע.