ויהי ערב ויהי בוקר...

ויהי ערב ויהי בוקר...

ויהי ערב ויהי בוקר יום אח``כ... והימים הם ימי האין זמן, ריק אין סופי ממלא את החלל המרוכז והמכווץ לכדי קובץ זעיר ובילתי ניתן לפיצוח. והנה מתוך הריק הנורא הופיע מחשבה עצמאית אחת, עם שאיפות ורצונות משלה ומאחר ולא היה דבר סביב, מלבד אותו קובץ עקר, חלחלה המחשבה אל תוך הרקמה העדינה והמגינה של הקובץ מתוך ברירת מחדל. ויהי נצח ויהיו נצחיים, רצונות המחשבה החלו לגדול, מחשבות יצירתיות גדולות תפסו יותר ויותר מקום בתוך החלל האין סופי והמרוכז הזה. מחשבה אחת הפרתה מחשבה שניה שהזדווגה עם השלישית ופתאום נראו סימנים מוזרים של חומר משונה שלא יכל לסבול יותר את ההדחקה הזו. האיזון הופר והחלו מאבקים פנימים גדולים של שליטה ושמירה על הקיים. אך המחשבות היו חזקות יותר מכל איזון ומכל שליטה, מהותם היתה איבוד שליטה, לרוץ קדימה ללא רסן לגדול ולהרגיש, להבין ולהתפתח - לשלוט. ואז מתוך אורגזמה שמימית התפרצו כל המחשבות לכל אבר, חלקם במצב של חומר, החלל התפזר והחומר התפשט ומסתבר שיש מקום לכולם. כל מחשבה קיבלה את חלקת האלוהים שלה והחלה במלאכת היצירה והבניה. יש אומרים שגרעין המחשבה הבסיסית התגלגל לפינה נידחת בחלל, צמח והתפתח מהר יחסית והפך לכדור אליפטי כחול ובו קימים היסודות של כל מה שיש ביקום. תשוקתו הגדולה של אותו כדור היא לשוב ולהתאחד עם אחיו המפוזרים סביב וכנראה שיש לו תוכנית. ויצור לו את בני האנוש בצלם מחשבתו וירא כי טוב. ויתן בהם תבונה והבנה אך עד גבול מסוים למען לא יפגעו בתוכניתו..(עד כאן אני מתוכנת להבין..:)) בינתיים מתרוצצים בני האדם על פני הכדור, מתרבים ומתקדמים. נושאים פניהם השמימה בתפילה או המתנה. בתוך תוכם קיים רסיס מאותו גרעין של מחשבה שגורם להם לפתח טכנולוגיות פנטסטיות ולרדוף בתשוקה לא ברורה אחרי מציאת הכיווץ המושלם.;-) בברכת חג שמח, רואה בכוכבים.
 
למעלה