וידוי
לא פעם שנגעתי באושר נבהלתי לא פעם שהרגשתי שלמות פנימית ושקט נבהלתי... התחברתי לעוצמה שלא הייתי מודעת לה קודם לכן והרגשתי שהשמיים הם הגבול, לא ממש ידעתי מה עושים עם כל העוצמה הזאת והרגשתי צורך מידי לבטל את ההרגשה הזאת...כאילו היא לא נועדה עבורי ,אותה אחת שכל חייה גדלה בידיעה (שהועברה לה במסירות)שהיא אפס...אותה אחת שכל חייה דאגו לדכא את העוצמה שבה... נבהלתי מהכוח שבי מהיכולת שלי לאהוב אותי ואת החיים ,מהיכולת שלי להרגיש שלמה , מהיכולת שלי לקחת אחריות על החיים שלי ולנהל אותם כראות עיניי.. יש לי הרגשה שלפעמים אנחנו פשוט פוחדים להכנס דרך הדלת הזאת של האור השלמות והשלווה כי פשוט לא נדע מה לעשות עם זה...עם כל העוצמה הזאת עם כל האחריות הזאת... נשמע מוזר?
לא פעם שנגעתי באושר נבהלתי לא פעם שהרגשתי שלמות פנימית ושקט נבהלתי... התחברתי לעוצמה שלא הייתי מודעת לה קודם לכן והרגשתי שהשמיים הם הגבול, לא ממש ידעתי מה עושים עם כל העוצמה הזאת והרגשתי צורך מידי לבטל את ההרגשה הזאת...כאילו היא לא נועדה עבורי ,אותה אחת שכל חייה גדלה בידיעה (שהועברה לה במסירות)שהיא אפס...אותה אחת שכל חייה דאגו לדכא את העוצמה שבה... נבהלתי מהכוח שבי מהיכולת שלי לאהוב אותי ואת החיים ,מהיכולת שלי להרגיש שלמה , מהיכולת שלי לקחת אחריות על החיים שלי ולנהל אותם כראות עיניי.. יש לי הרגשה שלפעמים אנחנו פשוט פוחדים להכנס דרך הדלת הזאת של האור השלמות והשלווה כי פשוט לא נדע מה לעשות עם זה...עם כל העוצמה הזאת עם כל האחריות הזאת... נשמע מוזר?