וידוי

[שוש גדולה]

יפעת היי

קודם כל, אני חושבת שאת צודקת, פעם היתה פה אוירה יותר שמחה קצת.. אבל אני חייבת לציין שיש פה אנשים שהתחילו לימודים למשל (יו אף או ואנוכי למשל, שאני לא יודעת מה איתו אבל אין לי זמן לעצמי.. וכשיש לי באים אנשים וגונבים לי אותו.. ) ועבודה חדשה (קיוטי למשל) והאמת זה בא בבום כזה, כל אחד התחיל לאט לאט לא לכתוב, או לכתוב פחות (אני משתדלת להכנס כמה שיותר לכאן) , אני מקווה שאחרי שכתבת את זה, אנשים יתחילו לכתוב יותר בדיחות וכאלה.. אוהבת זוהר. (שושנה השמנה )

 

[יפעת 1 2]

תודה לכם על התגובות

האמת שכבר התלבטתי הרבה זמן אם לשתף אותכם בעניין הזה, עכשיו אני שמחה שעשיתי זאת. הההצעה הכי טובה שאני יכולה לתת כרגע להעלות את המורל קצת הוא ארגון מפגש... עוד לא עייפתי בעניין, נראה לי שהצלחתי לעייף אותכם בהתעקשות על מפגש... אני מקווה שזה יעבור לי... ערב טוב חברים

 

[חייםלוי]

לאאאאא שלא יעבור לך../images/Emo70.gif בסוף יהיה

מפגש. אנשים קצת לחוצים בזמן האחרון. זה יעבור.

 

[שוש גדולה]

בסוף יהיה ואפילו אנוכי תהיה שם

 

[estelina]

הי לכולם!

בתור אחת שעושה עבודה סמינריונית ענקית בנושא של ניתוח פורומים(אל דאגה אינני מנתחת את הפורום שלנו, אם הייתי מנתחת, זאת היתה הטיה במחקר) אני מודעת לתקופות השונות שפורומים נמצאים בהם, אבל יחד עם זאת הדגל של הפורום הזה הוא בעיקר תמיכה, וכפי שנוכחתי בתקופה הקצרה שאני נמצאת בו, די שומרים על מסגרת התמיכה. אפשר לשלב קצת "חברותא", זה אף פכעם לא מזיק. רציתי לספר לכם משהו קצת עצוב(מצטערת יפעת ) הייתי אתמול בסרט שנקרא: משפחת גיבורי על עם החבר שלי. הייתי צריכה להכין שיעורי בית אבל לא הכנתי, יכול להיות שהסרט חביב ביותר אבל כמות ההבזקים וההיבהובים מכל הפעלולים שהיו בסרט לא גרמו לי טוב בלשון המעטה. ידעתי שאני אשלם מחיר על ההרפתקאה הזאת , ולמזלי היה לי רק למחרת כל היום כאב ראש כמו שדופקים על הראש בפטיש של חמישה קילו. אני גם חושבת שאם לא הייתי מאוזנת , אזי המחיר היה כבד יותר. חשוב לי לציין, שכאבי הראש אצלי הם נדירים. אולי הייתי צריכה פחות להתחשב בחבר ויותר להתחשב בעצמי ולצאת אחרי חמש דקות ולא לסבול 120 דקות . ירדן

 

[חייםלוי]

אז התחושה שלי שפורומם נעים בגלים

תקבל בסוף אסמכתא מדעית

לגבי הסרט היית באמת צריכה להתחשב יותר בעצמך ולצאת לפני הסוף.

 

[qt1]

את יודעת יפעת...

אני קיבלתי לא מעט מסרים מחבר'ה מהפורום ששאלו אותי מה שלומי, ואיך העבודה החדשה היה לי קשה לפתוח שרשור 'משלי'- עלי! רציתי לספר על המדריך שלי שנפצע בתאונה ועד כמה הוא חסר לי, רציתי לספר על המנהלת הנהדרת שיש לי, על המנהלות שאני לא מכירה (אני ממש לא מכירה כי יש המון), על האנשים שאני נתקלת בהם , כל מיני דברים שקורים לי וקורים דברים די מעניינים. אבל לא סיפרתי, זה נשאר איתי מ12 בדצמבר ואין לי הסבר למה. אולי גם אחרים בחרו לא לשתף? ממש כמוני? ואולי זה גל שכזה של פורומים? בכל מקרה, אני שמחה שיש לנו פורום אפילפסיה תמיכה ומאוד שמחה על שפתחת את השרשור הזה. תודה לך יקירתי!

מאוד גדול...

 

[hashy]

כנראה שהפורום לוקה בדיכאון חורף

אכן נראה שכמות השרשורים ירדה ושהוותיקים לא נמצאים הרבה או משתפים. נראה כי השיגרה השתלטה על כולנו... בכלל חורף זו תקופה שבה נתכנסים. חוצמזה, דברים טובים: אני מצליחה ליצור עוד נקודות מסירה בעסק שלי [הקלדות ותרגומים]. והתחילו להיכנס קצת עבודות. ואני מצרפת בדיחה

 

[חייםלוי]

../images/Emo13.gif על הבדיחה. טוב שנכנסות עבודות

ואתן מזומנים. לגבי כמות השרשורים זה נכון אבח=ל כבר אמרתי שזה נע בגלים ואין ממה לחשוש. עוד יהיו שרשורים כחול אשר על שפת הים.