וידוי

amore

New member
וידוי

קשה לי להגיד את מה שאני רוצה להגיד,אבל,מכיוון שהפורום חשוב לי אני אוסף כח.כאשר אני נכנס לדברים שאתן/ם כתבות/ים ואלה דברים עצובים,ברוב המקרים,אני רוצה להגיד,לנחם,לתת כתף,לבכות,לחבק,להרגיע וכאשר אני נכנס לתגובה אני קופא ואיני מסוגל לבטא את עצמי ואז אני מרגיש לא נוח לצאת בלי שאמרתי את מה שרציתי.ואין לי את הכוחות להתגבר על זה,ואני מבקש להתנצל וסליחה ואם אפשר,הבנה. באהבה רבה
 

מיכל@בר

New member
עצם היותך, עצם הכתיבה שלך כאן,

היכולת שלך לשתף ולחשוף את כאביך, החום שאתה מקרין, יש בהם המון, ואל תתנצל על שום דבר, כי אין על מה. תרגיש נוח. זה מה שחשוב
.
 

אילה1

New member
אתה כנראה לא היחיד

לפעמים קשה לאנשים להביע רגשות במילים. הרבה יותר קל עם מחשבות, ניתוחים ותיאורים. יש לפורום, כך נראה, הרבה קוראים שאינם כותבים, ומאחר שקוראים, וחוזרים, כנראה גם מזדהים. ובכל זאת לא כותבים. לפעמים מספיק לשלוח
, גם ללא מילים.
 

amore

New member
../images/Emo23.gif ../images/Emo23.gif ../images/Emo23.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo23.gif ../images/Emo23.gif ../images/Emo23.gif

 
amore לא יחיד

אתה יחיד אני יחיד היא יחיד כולנו יחידה ויש פתגמ "צרת רבימ חצי נחמה" ולוואי ולא היינו זקוקימ לצרור כל ככ הרבה צרות כדי להפוכ ליחידה בכל מקרה אני מרגישה שיש כאנ יחידה מובחרת בוקר טוב הילי
 
למעלה