וידוי
לא יודע ואין לי שמץ של מושג מאפיה הדחף לכתוב כאן מה שאני עומד לכתוב... אבל בא לי לכתוב!!!! השבוע האחרון היה השבוע הקשה בחיי!!! הרגשתי שאני מתרסק, הרגשתי שאני נטחן לגזרים בנפשי בליבי ונישמתי!!! השנה האחרונה בחיי היתה הקשה מכל שנה אחרת בחיי! גזרה אחר גזרה..וחוזר חלילה...! ובגזרות קשות מדובר! זה התחיל בחבר שהתאבד..המשיך בעבודה שאיבדתי (אם כי יש חדשה שכולה יצירה אישית שלי)המשיך בתאונת דרכים קטלנית שאבי עבר! והסתיים לפני כחודשיים בזה שאיבדתי את בת האדם שהיתה הקרובה ביותר לי ביקום הזה!! לא חס וחלילה איבוד במוות!! אבל איבוד מוחשי בחיי היום יום. האדם הקרוב לי ביותר איי פעם בחיי (אחות, חברה פסיכולוגית,ידידה, הנשמה הקרובה אלי ביותר) רבנו..רבנו ריב שאין דרך חזרה ממנו!!! זה היה הקש ששבר את גב הגמל...!!! הגעתי לדרגות נמוכות מאוד...עד כדי שאפילו כאן בפורום הזה..(האהוב לי מאוד) מצאתי את עצמי נעלב מכל מני שטויות ברמה שלעיתים גבלה..בפאתטיקה של ההמונים!! זה הדליק אצלי נורות אדומות..אני לא בדיוק איש שמחשבן לכל הפלצה מילולית..ואפילו לפעמים בדיוק ההיפך ובהגזמה!!!(רוב חיי לא חישבנתי גם למה שהיתי אמור כן....) הגעתי לתהום. הרגשתי שאני צועד לדרכים מסוכנות!!! ואז....עשיתי מעשה..נכנסתי לאוטו ונסעתי ליער!! כן כן ליער צרחתי ..שאגתייייי ..זעקתיייייייי...בכיתיייי. שיחררתי את כל הזבל שנצבר לי בשנמה!!ואז כששמעתי את השקט.. ישבתי לי על סלע והתחלתי לחשוב! אני ועצמי לבד!! לבד לבד! יממה שלמה חפרתי פנימה. בלי פחד ובלי חשש!! ``חשבון נפש אומרים על זה``..פעם ראשונה בחיי שעשיתי דבר כזה!! ואז בא השלב שהתחלתי לצחוק..צחקתי מעצמי..צחקתי כי הבנתי שאני אדם שלם. (לעומת אבי למשל...)הבנתי שאין דבר וחצי דבר שאני לא יכול לעשות!! התחלתי שוב לצרוח ...ס``אמקוםםםםםםםםםםםםםםםםםםם העולםםםםםםםםםםםםם אניייייייייייייייייייייי מלךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך כפסיכולוג של עצמי יש לי הרגשה שעשיתי עבודה לא רעה...וזאת בגלל שלא חזרתי.. אפילו עם דבר אחד שהטריד אותי בלי פתרון!! ובעצם אני יודע מדוע אני מספר את זה כאן!! נראה לי שזאת מין דרך להוכיח לעצמי..חוסן אישי בזה שאני כותה כאן את הדבר הכי אישי בחיי למעשה!!! חזרתי חזק!! חומה!!תותח!! חסין!!כריש!!! חזרתי להיות מי ומה שהיתי לפני שנת האיוב!!! --- גוגי ---
לא יודע ואין לי שמץ של מושג מאפיה הדחף לכתוב כאן מה שאני עומד לכתוב... אבל בא לי לכתוב!!!! השבוע האחרון היה השבוע הקשה בחיי!!! הרגשתי שאני מתרסק, הרגשתי שאני נטחן לגזרים בנפשי בליבי ונישמתי!!! השנה האחרונה בחיי היתה הקשה מכל שנה אחרת בחיי! גזרה אחר גזרה..וחוזר חלילה...! ובגזרות קשות מדובר! זה התחיל בחבר שהתאבד..המשיך בעבודה שאיבדתי (אם כי יש חדשה שכולה יצירה אישית שלי)המשיך בתאונת דרכים קטלנית שאבי עבר! והסתיים לפני כחודשיים בזה שאיבדתי את בת האדם שהיתה הקרובה ביותר לי ביקום הזה!! לא חס וחלילה איבוד במוות!! אבל איבוד מוחשי בחיי היום יום. האדם הקרוב לי ביותר איי פעם בחיי (אחות, חברה פסיכולוגית,ידידה, הנשמה הקרובה אלי ביותר) רבנו..רבנו ריב שאין דרך חזרה ממנו!!! זה היה הקש ששבר את גב הגמל...!!! הגעתי לדרגות נמוכות מאוד...עד כדי שאפילו כאן בפורום הזה..(האהוב לי מאוד) מצאתי את עצמי נעלב מכל מני שטויות ברמה שלעיתים גבלה..בפאתטיקה של ההמונים!! זה הדליק אצלי נורות אדומות..אני לא בדיוק איש שמחשבן לכל הפלצה מילולית..ואפילו לפעמים בדיוק ההיפך ובהגזמה!!!(רוב חיי לא חישבנתי גם למה שהיתי אמור כן....) הגעתי לתהום. הרגשתי שאני צועד לדרכים מסוכנות!!! ואז....עשיתי מעשה..נכנסתי לאוטו ונסעתי ליער!! כן כן ליער צרחתי ..שאגתייייי ..זעקתיייייייי...בכיתיייי. שיחררתי את כל הזבל שנצבר לי בשנמה!!ואז כששמעתי את השקט.. ישבתי לי על סלע והתחלתי לחשוב! אני ועצמי לבד!! לבד לבד! יממה שלמה חפרתי פנימה. בלי פחד ובלי חשש!! ``חשבון נפש אומרים על זה``..פעם ראשונה בחיי שעשיתי דבר כזה!! ואז בא השלב שהתחלתי לצחוק..צחקתי מעצמי..צחקתי כי הבנתי שאני אדם שלם. (לעומת אבי למשל...)הבנתי שאין דבר וחצי דבר שאני לא יכול לעשות!! התחלתי שוב לצרוח ...ס``אמקוםםםםםםםםםםםםםםםםםםם העולםםםםםםםםםםםםם אניייייייייייייייייייייי מלךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך כפסיכולוג של עצמי יש לי הרגשה שעשיתי עבודה לא רעה...וזאת בגלל שלא חזרתי.. אפילו עם דבר אחד שהטריד אותי בלי פתרון!! ובעצם אני יודע מדוע אני מספר את זה כאן!! נראה לי שזאת מין דרך להוכיח לעצמי..חוסן אישי בזה שאני כותה כאן את הדבר הכי אישי בחיי למעשה!!! חזרתי חזק!! חומה!!תותח!! חסין!!כריש!!! חזרתי להיות מי ומה שהיתי לפני שנת האיוב!!! --- גוגי ---
) מלך! תתקשר.