וידוי.................
אז קודם כל הייתי רוצה לומר שהכל בסדר עם בן זוגי, למען האמת, יותר מדי בסדר. אנחנו כבר שלוש שנים יחד ומתחתנים בשבוע הבא. בן זוגי מתחשב, מפנק, מקסים, דואג ובקיצור.. מושלם. הבעיה היא לא בו, אלא בי. אני אוהבת אותו בכל ליבי ולא יכולה לתאר את חיי בלעדיו, רק פרט קטן.. אני אדם שמאוד פוחד משגרה. אני שונאת יום יום ללכת לאותו מקום, לפגוש את אותם אנשים ובכלל, שגרה בשבילי זה אסון. זה מתבטא בהמון תחומים, אני עצובה מאוד כשאני צריכה לעשות יום יום את אותם הדברים ואני משתדלת תמיד למצוא משהו מרגש בכל פעם, כי אני חייבת ריגושים.. ומה הבעיה? הבעיה היא שבכל 22 שנותי, החלפתי הרבה בני זוג והכל בגלל הצורך בריגוש. אני לא אומרת שהסקס לא היה טוב, אלא שאחרי פעמיים שלוש, הם נמאסים עלי, ואני לא נמשכת אליהם יותר. ושוב, אני מדגישה שזה בכלל לא אומר על איכות הסקס. ועכשיו, אני אוהבת את בן זוגי בכל ליבי, אבל כבר מזמן מזמן לא נמשכת אליו. לא תנוחות חדשות ולא כלום. וכך זה היה עם כל הגברים עימם הייתי. אשמח לעצות מה לעשות, אני מאוד מיואשת. ושוב, ניסיתי הכל, זה לא המה, אלא המי. אני מרגישה שאני חייבת להרגיש שוב את ההתרגשות, את הפרפרים בבטן ואני פוחדת שזה יפגע בנישואין שלנו. ושוב, אני מאוד מאוד אוהבת אותו, רק לא נמשכת אליו, כמו לכל האחרים שהיו לפניו... תודה
אז קודם כל הייתי רוצה לומר שהכל בסדר עם בן זוגי, למען האמת, יותר מדי בסדר. אנחנו כבר שלוש שנים יחד ומתחתנים בשבוע הבא. בן זוגי מתחשב, מפנק, מקסים, דואג ובקיצור.. מושלם. הבעיה היא לא בו, אלא בי. אני אוהבת אותו בכל ליבי ולא יכולה לתאר את חיי בלעדיו, רק פרט קטן.. אני אדם שמאוד פוחד משגרה. אני שונאת יום יום ללכת לאותו מקום, לפגוש את אותם אנשים ובכלל, שגרה בשבילי זה אסון. זה מתבטא בהמון תחומים, אני עצובה מאוד כשאני צריכה לעשות יום יום את אותם הדברים ואני משתדלת תמיד למצוא משהו מרגש בכל פעם, כי אני חייבת ריגושים.. ומה הבעיה? הבעיה היא שבכל 22 שנותי, החלפתי הרבה בני זוג והכל בגלל הצורך בריגוש. אני לא אומרת שהסקס לא היה טוב, אלא שאחרי פעמיים שלוש, הם נמאסים עלי, ואני לא נמשכת אליהם יותר. ושוב, אני מדגישה שזה בכלל לא אומר על איכות הסקס. ועכשיו, אני אוהבת את בן זוגי בכל ליבי, אבל כבר מזמן מזמן לא נמשכת אליו. לא תנוחות חדשות ולא כלום. וכך זה היה עם כל הגברים עימם הייתי. אשמח לעצות מה לעשות, אני מאוד מיואשת. ושוב, ניסיתי הכל, זה לא המה, אלא המי. אני מרגישה שאני חייבת להרגיש שוב את ההתרגשות, את הפרפרים בבטן ואני פוחדת שזה יפגע בנישואין שלנו. ושוב, אני מאוד מאוד אוהבת אותו, רק לא נמשכת אליו, כמו לכל האחרים שהיו לפניו... תודה