וידוי

[garbil]

וידוי../images/Emo7.gif

עצוב לי אני בן 28 ועדיין "בארון" אף אחד מהמשפחה שלי לא יודע שכבר איזה חמש שנים אני לא שומר שבת\כשרות או כל דבר אחר שאמור לשייך אותי להגדרה דתי בעבודה אני הולך עם כיפה וכולם חושבים שאני דוס אין לי אומץ להתחיל עם בחורות חילוניות ועם כל זה אני לא יודע איפה להתחיל את השינוי אני יודע שזה נישמע דבילי אבל באיזה שהוא מקום טוב לי עם החיים הנוחים האלו בתוך הבועה המגוננת. אני כל הזמן אומר לעצמי שאני חייב להתחיל את החיים האמיתיים ולעזוב את הבית אבל אני לא מסוגל להתחיל להזיז משהו בחיים הדפוקים שלי כי אני כל הזמן חושב לעצמי מה יגידו השכנים\המתפללים מבית הכנסת\כל הרכלניות של בני ברק מה יהיה עם האחיות שלי שעוד לא התחתנו מה יגיד אבא שלי ואיך הוא יוכל להסתובב ברחוב ???? אני ממש מתבייש לשתף אתכם בזה ,ובטח אתם חושבים שיש לכם פה עסק עם איזה דפוק (במיוחד שרובכם פה עדיין ילדים בני 20) אבל אלו החיים שלי ורק אלוהים יודע מה יהיה איתם. הבעיה היא שאני לא מאמין בו אני רוצה להתחתן להביא ילדים רוצה בית משפחה

 

[spag]

המלצה.

אני חושב שהדבר שהכי יכול להועיל לך עכשיו יהיה - תבוא לטישים! תכיר אנשים! ככה תראה לאט לאט שאין בועה. אני הייתי "יוצא" במשך שנתיים - אבל לא בכרתי אף אחד. פשוט ישבתי לבדי וחשבתי שאני יוצא. ואז, חצי שנה אחרי שהתחברתי לפורום ולהל"ל אני מכיר אנשים כייפים שעוזרים לי בחיים ו...למרבית הבושה- גם בנות. בקשר לאחיות - תלוי מאיזה זרם אתה בדיוק, אבל בד"כ, אחיות שורדות את זה יפה. זה רק ירחיב להן את האופקים. בקשר להורים - אתה כבר מבוגר, אני בטוח שתוכל להסתדר, אם הוא יפעיל עליך לחץ ומצד שני, יש אבות שמקבלים את זה יפה מאוד! בכל אופן, אתה כבר מספיק מבוגר! אתה צריך לעשות את הצעד הזה. זה קשה? -בשביל זה יש את החברים. ושוב אני חוזר על ה"עזרה ראשונה" - תגיע לטישים! תכיר יוצאים כמוך! גם פה בפורום יש אנשים מבוגרים בכל הגילאים. אה, דרך אגב, אתם לא יודעים אבל נוח איש צדיק היה, עכשיו הוא דתל"ש. לכו תחשבו בן כמה הוא (תלוי לפי ר' אליעזר או ר' מאיר)...

בהצלחה!

 

[n oy]

דבר ראשון שלום לך וברוך הבא|סופגניה

אתה אומר שעצוב לך שאתה עדיין בארון ובמשפט הבא אתה אומר שנוח לך עם החיים הנוחים האלו בתוך הבועה המגוננת. אתה חייב להחליט!!!! חייב להחליט מה אתה רוצה ואז שתדע או לא תדע אבל תחליט שאתה רוצה איזה משהו אז תעשה אותו בלי לחשוב מה אחרים יגידו כי זה לא החיים שלהם אלא שלך ההורים והשכנים לא ישלמו לך דברים במכולת נכון? אלא אתה תעבוד ותעשה את זה כמו שאתה עושה עכשיו אז למה לדפוק להם חשבון על חשבון האושר שלך? אני לא אומרת שאתה חייב לריב איתם או משהו רק אתה ילד גדול כבר ויש לך או צריך להיות לך חיים משלך. להורים שלך זה אולי יציק קצת אבל זה מה יש. אתה רוצה להתחתן להביא ילדים בית משפחה אז למה אתה מחכה? שהמשיח יבוא? הוא לא יבוא אלא אם אתה תביא אותו לעצמך שזה אומר החיים החופשיים שלך שזה החירות האמיתית. דבר אחר שהוא מאוד חשוב יותר מהכל : למה אתה אומר שאנחנו ילדים בני 20 . נכון אנחנו בני 20 אבל זה ממש מיעוט. ואני לא חושבת שאחרי כל מה שעברנו בחיים אנחנו יכולים להיות ילדים בני 20 . אנחנו רק בני 20 לא ילדים עברנו את זה בגיל 10 כבר. שיהיה לך חיים טובים ומאושרים והלוואי ונוכל לעזור לך פה אבל כמו שנאמר:" אי אפשר לעזור לאדם שלא רוצה לעזור לעצמו" וואו איזה ארוך אמאלה נוי.

 

[n oy]

יצא לי ארוך אני אפילו לא מבינה.

 

[מני באני]

היי גרביל

אתה כותב דברים שונים, מצד אחד נוח לך בחיים המגוננים האלו, ויחד עם זה עצוב לך שאתה נשאר שם. לי זה לא נשמע דבילי בכלל, גם לי עצוב שאני לא הולך לחדר כושר - למשל - כבר שנים, אבל נוח לי לאכול כל מה שבא לי, ועם הכרס הקטנה והנוחה הזאת. אני, בגיל 28 התחלתי את תהליך החזרה בשאלה, ובמשך כמה שנים הפסקתי לשמור מצוות וגם לצאת עם בחורות חילוניות. אבל רק בגיל 32 יצאתי ממש החוצה. יתכן מאד שפשוט אין לך מספיק "דרייב" בשביל לצאת והעצב שלך לא מספיק עצוב בשביל זה, ולכן אתה נשאר דוס. לא שומר מצוות אבל דוס. כמו הרבה אחרים. מי יותר ומי פחות. אם זה יהיה לך חשוב מספיק אתה תצא, אין ברירה. ואי אפשר לעצור את החיים. ואם תשאר בפנים סימן שזה לא היה לך מספיק חשוב. ככה זה בכל דבר בחיים. מה שחשוב לנו, יקרה בסופו של דבר (גם החדר כושר - אני מקוה). בכל אופן אין חובה לצאת. אפשר לחיות חיים סבבה כדוס בלי להאמין באלוהים ובלי לקיים מצוות, יש לי כמה חברים כאלו. בקשר לילדים ומשפחה. דוקא בעניין הזה הייתי מחכה קצת עד שהדברים יתבררו, כי כשיש אישה וילדים, צריך לרצות הרבה הרבה יותר כדי לצאת. יש לנו כאן כמה חברים בפורום, שהיו יוצאים וחיים את החיים (היחידים שלהם) בצורה הרבה יותר שלמה לולא היתה להם משפחה, אז בענין הזה אני ממליץ לך מכל הלב להתאפק. בכל אופן בהצלחה בכל דרך שתפנה. מני

 

[מיס פטל]

אוי, איך התגעגעתי לתגובות שלך...

אמרו לך כבר פעם, שחוץ מזה שאתה אומר דברים נורא חכמים, אתה גם מזכיר מאוד את קובי אוז בסגנון?

 

[מחפשת דרך]

וואלה...../images/Emo45.gif

מה, היינו צריכים שייסע ללונדון רק כדי שיחזור לכתוב?! <מיכלי מתגעגעת למיס פטל>.

 

[מיס פטל]

אבל מיכלי

פוגשת היום את מיס פטל.

 

[מחפשת דרך]

ולכן היא מחכה בכיליון עיניים!!!

<מיכלי קמה מסיוט ולא מצליחה להירדם מאז>

 

[pinkli]

העצב לא תמיד עוזר../images/Emo6.gif

למה לא תמצא לך דירה קטנה,פינה קטנה לברוח ולחיות כמו שאתה מאמין ואוהב, אפילו רק לסופי שבוע?

 

[מני3]

השינוי אצלך כבר נעשה בעצם

ההבנה שלך את המצב שלך, והכתיבה פה.

 

[מחפשת דרך]

כן, אני "ילדה" בת 22... ../images/Emo3.gif

ואני לא חושבת שיש לי עסק עם דפוק. עם מתנשא אולי כן. כי אולי אנחנו אנשים צעירים, אבל היה לנו את האומץ שלך אין. ותתפלא: כולנו היינו בסרט הזה של להתחבא, להסתתר ולשקר. מי יותר ומי פחות. ובניגוד אליך: הצלחנו להגיד "לא" ולצאת מבועת השקר החמימה הזו. יש כאלו שנודו בשל כך, יש כאלו שאפילו התגרשו. תפסיק לדפוק חשבון לאנשים שבכלל לא מכירים אותך (שים לב כמה חשיבות אתה מייחס לאנשים הכי חסרי חשיבות)! וצא מהרחמים העצמיים האלו: אם אתה רוצה את יכול לצאת. יש אנשים שהיו במצבים יותר מסובכים ויצאו מזה. יש את הל"ל שיעזרו לך. אנחנו גם מוכנים... ו... יש גם אותך. תתפלא: אבל יש בך יותר כוחות מאשר נראה לך. תתחיל לסמוך על עצמך ולהעז ואולי החיים שלך יהיו יותר יפים. אל תגיע למצב שתגיע לגיל מבוגר יותר ואז תגיד "אז מה בעצם עשיתי בחיים שלי?" אף פעם לא מאוחר לשינוי. תאמין לי. נ.ב 1 - לא כולם פה בני 20. נ.ב 2 - ולא. אין לך במה להתבייש.

 

[theshahars]

אני לא חושבת שהוא התנשא...

אבל אני חושבת שלנופף לו בזה שלנו היה איזשהוא אומץ שאין לו, זה קצת לא יפה. כי בתור התחלה, יש לו המון אומץ לחשוב, ולשאול. ואולי הוא רואה דברים מכיוון אחר, הוא נורא עסוק בהשפעת היציאה שלו מהסביבה, ולכן הוא מתקשה. ואולי הוא עוד מתלבט גם בינו לבינו. אני חושבת ש"אל תדון אדם עד שתגיע למקומו" תקף למרבה הפלא גם כאן. כי למרות שאנחנו יצאנו, ובעצם עוברים על כולנו דברים באותו הסגנון - עדיין זה לא שם אותנו באותו המצב בדיוק של האחר. ומשהו על אומץ. אני מסתכלת אחורה ולא מבינה איך הצלחתי לעשות את זה. זה היה משהו הישרדותי, הרבה יותר חזק מאומץ. אומץ מוערך בעולמנו יתר על המידה. יותר משחשוב שתהיה אמיץ לדבר, כדאי שיהיה לך דבר חכם להגיד. ובכלל, כוחות פנימיים חשובים יותר מאשר האומץ להפגין אותם. שחר.

 

[מחפשת דרך]

צודקת. אבל הנטיה הראשונית שלי

היא להתקיף כשמישהו מתקיף אותי. שנאמר "הקם להורגך השכם להורגו"

 

[Le Fay]

הלוואי ויכולתי לפתוח לך את הדלת

מהארון הזה, אבל רק אתה יכול. בכל מקרה, מה שתרצה לעצמך, בבקשה אל תכעס על עצמך כל כך

 

[garbil]

תודה

היום קמתי בבוקר והחיים שלי ניראו לי פתאום הרבה יותר יפים (וזה אפילו לפני שקראתי את התגובות כאן). זה מרגיש טוב כשאפשר לפרוק קצת ממה שיש לך על הלב אז רציתי להודות לכם על העידוד אני בהחלט מתכוון להזיז עניינים ,וזין על כל העולם

 

[spag]

תעדכן ../images/Emo8.gif