וידוי של חמות

[אגו ז פקאן]

ואיפה האבא בתמונה?

 

[יערית]

הוא גם בתמונה

צנוע וענו,בחיים לא מתלונן,גם כשנשמע לא טוב,טוען שזה "רק בעיות בלב לא משהו נורא"..הוא בד"כ מטייל מתפילה לתפילה

 

[אגו ז פקאן]

../images/Emo150.gif האמא מנהלת ת'ענינים?

 

[אגו ז פקאן]

אם הילד הזה לא הצליח לראות את אמא

שלו והמחוות שלה..גם אחרי כל כך הרבה שנים בבית..איך אפשר לצפות ממנו לראות אותך..ואת סגולותייך תוך 3 או 4 שנים??

 

[יערית]

עלית על הנקודה!

וזה בדיוק מה שאמרתי לו בחיי כשהיינו נשואים.אבל הוא ידע,הוא העריך..אבל לא עשה עם זה הרבה.

 

[אגו ז פקאן]

מפונק..לא צריך אף אחד..יסתדר גם ככה

 

[קורהלי]

חמותי לא יודעת מכלום..והיא מתקשרת

אלי..ואני לא עונה לה..מאז..מתביישת

 

[יערית]

זה הזמן

אם נגעתי בך...תעשי משהו עם זה,מומלץ,אחר כך הבטן מתנפחת

 

[קורהלי]

לא מסוגלת..

היינו כמו חברות..יצאנו יחד לטייל בקניונים.. עשינו קניות יחד.. ישבנו בבתי קפה.. שיחקנו טניס יחד.. ואם יתגלה לה הספור? הגרוש שלי יכול לגרום צער לשננו.. אז עדיף כך .

 

[יערית]

לגלות מה?

את סיבת הגרושים?חושבת על הגרוע מכל -בגידה-,היא לא חייבת לדעת,אבל קשר שמושתת על יחסים בין סבתא לאם נכדיה רצוי שישאר, לא חייבים להיות חברות טובות.אני מעולם לא הייתי חברה שלה, התנהגתי יותר כבת.

 

[קורהלי]

עיזבי..ספור ארוך..

בכל אופן זה הרבה יותר מסובך.. האמיני לי שאני מקנאת בך.. הלואי ואלו היו הבעיות שלי.

 

[יערית]

צר לי../images/Emo140.gif

 

[אגו ז פקאן]

תדפדפי כמה ימים לאחור..תקראי את

הספור.. משהו לא מהעולם הזה..

 

[יעלילה1]

../images/Emo13.gif נוגע ללב

 

[יערית]

../images/Emo140.gif

 

[ס ת י ו 5]

חומה אנושית

היא פקחה עיניים בתחושה של חוסר. לא חוסר אונים אבל חוסר. כמו משהו ריק בבטן. תמיד ידעה להיות ולרקוד את הלבד הזה שלה. היתה לה כמיהה לשקט שעטף אותה בכל פעם שהם היו הולכים. הם התווכחו על מי ידבר איתה ראשון. והיא רק חייכה ושמחה כל כך על האושר לשמוע את קולה בבית ההוא. תמיד היא חשבה עליהם. והיום. היום היא הרגישה צביטה בלב. יש לה לב כל כך רחב יש בו מקום לדאוג לכולם. היא הרגישה עונג רצוף על כך שזוכרים אותה רק בטוב. למרות שידעה שבדיוק כך יהיה. גם לקרוא א ו ת ך מחמם את הלב יפה שלי

 

[יערית]

אחות קטנה שלי../images/Emo25.gif../images/Emo23.gif

 

[גלי10]

בידיוק מחרתיים

לפני שלש שנים , חיתנתי את כלתי עם הג'וניור הבכור שלי. ואז תהיתי אם מחברה היא תהפוך לי ל"כלה". וגם כשלפעמים היא קצת מעצבנת (אותו) איתי היא עדיין מתוקה. וגם אני איתה. נשארה חברה. ככזו היא פונה אלי. ואני אליה. וכשעם כולם היא ברוגז איתי היא מחייכת. ואני מחבקת. אותה. אותו. וגם אם , (ולוּ יהי שלא) ייפרדו דרכיהם , אני בטוחה (היום) שאשאר סחבקיה. למלו. כי היא קודם "האדם" ואחורי זה "הכלה" נראה שזה גם מה שאצלך קרה

גלי , דברים שרואים מכאן...

 

[יעלילה1]

את יודעת שאת מקסימה?

 

[גלי10]

../images/Emo9.gif../images/Emo25.gif