וידוי קטן...

[לגעת בְּמהויות]

וידוי קטן...

טוב, אז ככה: אני חולה.. ונשארתי לבד בבית... ועשיתי עם עצמי קצת חשבון נפש... ולא אהבתי את מה שמצאתי. ביום - יומיים האחרונים.. קצת ``ירדתי מהפסים``... הרשתי לעצמי להגיב לדברים מהמקום הנמוך ההוא, שמכונה לעיתים קרובות ``הבטן``. אז.. אני קוראת לעצמי לסדר... תודה על תשומת הלב...

 

[לגעת בְּמהויות]

ואחרי שקראתי מה הולך כאן...

נראה לי שעלי עבר מה שאתם כתבתם עליו כאן...

 

[איש מידות]

שתגעת?

לגעת.... ימבה געגועים היו פה. איזו הודעה... תביאי איזה חיוך לפחות... תזרקי עצם לחבר`ה שעמלו קשות כדי לתחזק את האתר בהעדרך. וחוץ מזה (ועוד לא הגענו לאיחולי ההחלמה), מחלה היא תרוץ מעולה כדי להכנס לפה ולכתוב הגיגים שעולים מגוף חולה. אה. ותהיי בריאה. אהבה של שבוע חדש. איש. אחד.

 

[לגעת בְּמהויות]

כל כך נעים לבוא לפה...

תודה לך, איש יקר, זה כבר מאזן אותי...

 

[צרלי וחצי !]

החלמה מהירה

שתהייה לך מהות חביבה. כולנו אני חושבת באותה סירה של משהו באוויר לא ברור שגורם לנו להיות קצת פחות מאוזנים. עובדים על עצמנו. אני מנסה בכל אופן. אין לי עצות מי יודע מה בשבילך כי אני במצב דומה, לא מחלה פיסית אומנם אבל תגובות מאוד מאוד דומות והוסיף- לצערי. אני יכולה להמליץ לך מלהמשיך ולבדוק ולחפש. לא את האמת האוניברסלית כי אם את עצמך. בהצלחה היי ברוכה.

 

[לגעת בְּמהויות]

...תודה...