וידוי קטן...

וידוי קטן...

טוב, אז ככה: אני חולה.. ונשארתי לבד בבית... ועשיתי עם עצמי קצת חשבון נפש... ולא אהבתי את מה שמצאתי. ביום - יומיים האחרונים.. קצת ``ירדתי מהפסים``... הרשתי לעצמי להגיב לדברים מהמקום הנמוך ההוא, שמכונה לעיתים קרובות ``הבטן``. אז.. אני קוראת לעצמי לסדר... תודה על תשומת הלב...
 
שתגעת?

לגעת.... ימבה געגועים היו פה. איזו הודעה... תביאי איזה חיוך לפחות... תזרקי עצם לחבר`ה שעמלו קשות כדי לתחזק את האתר בהעדרך. וחוץ מזה (ועוד לא הגענו לאיחולי ההחלמה), מחלה היא תרוץ מעולה כדי להכנס לפה ולכתוב הגיגים שעולים מגוף חולה. אה. ותהיי בריאה. אהבה של שבוע חדש. איש. אחד.
 
החלמה מהירה :cool:

שתהייה לך מהות חביבה. כולנו אני חושבת באותה סירה של משהו באוויר לא ברור שגורם לנו להיות קצת פחות מאוזנים. עובדים על עצמנו. אני מנסה בכל אופן. אין לי עצות מי יודע מה בשבילך כי אני במצב דומה, לא מחלה פיסית אומנם אבל תגובות מאוד מאוד דומות והוסיף- לצערי. אני יכולה להמליץ לך מלהמשיך ולבדוק ולחפש. לא את האמת האוניברסלית כי אם את עצמך. בהצלחה היי ברוכה.
 
למעלה