וידוי מהלב...

denisa

New member
וידוי מהלב...

טוב, לא יודעת אם זה המקום לשפוך את ליבי, אבל בכל זת אעשה זאת. נפרדתי היום מהבחור שהכי אהבתי בחיים שלי. כל כך הרבה אהבה יש ביניינו כבר 3 שנים ואני יודעת שתמיד אני אוהב אותו. אני עצובה מאוד אבל מרגישה שכרגע אין לי מה לתת לקשר הזה. מרגישה שהקשר הזה מגביל אותי מאוד מלהכיר אנשים חדשים ולחוות את כל מה שיש לחיים להציע לי. מרגישה שהתמכרתי לבן אדם הזה וזה לא עושה לי טוב, כי כשאני איתו העולם נעלם ואחרי כל פעם שאנחנו נפגשים אני מרגישה רע וריקנות. כבר הבנתי שהקשר הזה שואב ממני כל טיפת אנרגיה שיש לי וזה עצוב לי להבין. לא מתאימה לי זוגיות בשלב הזה בחיי, מרגיש לי חנוק מידי וכל התקופה האחרונה רק הרגשתי שאני צריכה זמן לעצמי ומרחק. אבל קשה להתרחק מבן אדם שכל כך אוהבים. אני פשוט יודעת שזה לא בשבילי הקשר הזה. כמה עצב אלוהים ברא בעולם? נמאס לי להיות במאבק. רוצה למצוא את האושר בתוכי ולא בחיצוני ויודעת שכשזו רק אני לבד והעולם, אני מחוברת יותר ונהיית מאושרת יותר. עצוב לי להבין שזה ככה. הייתי יומיים במדבר בדרום עכשיו והיה לי לילה לבן של מחשבות. הכאב שבבחירה לוותר על מישהו שכל כך אוהבים. לדעת שבחיים החד פעמיים האלו אני מוותרת על הזמן שיכולתי להעביר איתו ולצידו. הסתכלתי בכוכבים כל הלילה. החיים נראו לי זמניים כל כך והתמלאה בי עצבות והבנה. שאין לי ברירה. הקשר הזה הוא כבר לא מה שהיה - שניינו השתנינו, כבר אין ממש מכנה משותף או על מה לדבר.. רק האהבה נשארה. פעם חשבתי שזה מספיק. היום אני יודעת שזה לא. מקווה שלא נפלתי עליכם עם הסיפור שלי באמצע החיים, פשוט עושה לי טוב לפרוק. והיום אמרתי לו שעדיף שנפרד. אני יודעת ששברתי את ליבו. הוא לא מבין ואולי לעולם לא יבין, אבל אני מאמינה שהזמן יעשה את שלו. תודה שקראתם, תודה שיש פורום כזה פה. שיהיה לכולכם המשך יום/ערב מקסים וחיים נפלאים ורוויי נחת...
 

tutit1005

New member
denisa.בוקר טוב

את כותבת שהיתה בינכם אהבה במשך 3 שנים. ועכשיו את מרגישה שהקשר הנ"ל מקשה עליך.. שאת מרגישה חנוקה שאת מרגישה ריקנות כשאתם יחד.. אז החלטת להפרד. אני חושבת שברגע שאת מרגישה לא נוח בקשר עם בן זוג שהקשר מקשה עליך, שהעולם נעלם לך ,שכל האינרגיה שלך נעלמת אז לעניות דעתי עשית את הצעד הנכון.. נכון יש אהבה ענקית אך ברגע שזה משבש לך את החיים אין טעם לגרור זאת הלאה זה כואב נכון..זה לא קשר של חודש או חודשיים אבל זו ההזדמנות שלך למצות דברים בחיים מה שלא העזת לעשות שהיית איתו זה הזמן שלך לעצמך..למציאת האושר האמיתי ..לקום בבוקר עם הרגשה של איזה כייףףףף עם חיוך על השפתיים..לחוות דברים שעד עכשיו לא היתה לך ההזדמנות לעשות .. פשוט לחיות..בלי הגבלה בלי חשש, בלי שעמום.. אני מאוד מבינה גם את הכאב בפרדה מאהוב..כן הלב נצבט באיזה שהוא מקום אך ביננו גם אני וגם את יודעות שאם נרצה או לא החיים ממשיכים הלאה ..החיים ממשיכים ואנו צריכות לכוון אותם למקומות נכונים כדי שנגיע אל היעד..אל האמת והאושר אני מאחלת לך בכל ליבי שתפני לדרך המובילה אל שביל הזהב שביל שיעשה לך טוב בחיים למצוא אהבה אמיתית בעלת סיפוק ריגשי שמיימי שתהיי מאושרת אגב....כשאת יוצאת שוב למדבר..תעדכני אני מצטרפת אליךךךךךךךךךך ואני בטוחה שגם רחלי מהפורום תצטרף היא מכירה את הדרך לכל השבילים המובילים למעיינות החיים שם.. אני שולחת לך
שניים מיוחדים ..אחד על העבר שאת משאירה ואחד לדרך החדשה שאת מתחילה לצעוד בה ושוב המון המצלחה בהמשך..ויום טוב כמובן. .
 

denisa

New member
איזו מתוקה

את ! תודה על דבריך, הם בהחלט משקפים את ההרגשה שעוברת עלי בתקופה האחרונה. זה קצת הזוי אבל גיליתי שאני בהריון היום מהבחור... אין לי כוונה ללדת ילדים בשלב הזה בחיי אז אני לא לוקחת את זה דרמטי יותר מידי, פשוט מודעת שעלי לעשות הפלה.. לפי מה שקראתי רק עכשיו הזרע נכנס לביצית ככה שלא יותר מ 0.1 מילימטר של חיים יש לי בבטן. זו הרגשה הזויה לחלוטין ולא ברור לי למה זה ככה כי לקחתי פוסטינור אחרי שהייתה לנו פאשלה, אולי מסר מאלוהים? לא יודעת למה זה לא מדאיג אותי או מעציב אותי. אמא שלי לקחה את זה קשה. סיפרתי לה לפני שעה והיא בוכה ובוכה.. ואין לי כח להיות בתפקיד המנחמת כרגע. לא כועסת עליה אבל שתבכה מה לעשות. לפחות אני שמחה לדעת שאני מסוגלת להכנס להריון. לעיתים דאגתי שאולי מכיוון שאני לא מרגישה שאני רוצה ילדים בחיי אז אולי גם אין לי אפשרות להיות בהריון. לפחות עכשיו אני יודעת. מקווה שאין סיכונים בהפלה מוקדמת. אני לא אספר לבחור שלא יכנס סתם לסרטים.. היה לי יום כיף היום, טיילתי בעולם והרגשתי חירות וחופש לחייך לכולם ( הרבה חייכו בחזרה וזה מאוד נחמד.. ) עדיף לי להיות חופשיה עכשיו כדי לגלות את עצמי מחדש.. גוד איבניניג אנד גוד נייט..(-:
 
היי לך...........

פרידה היא דבר קשה, אבל מגיעים אליה כשאתה שלם עם עצמך בהחלטה הזאת. שלוש שנים של אהבה, חוויות, זכרונות מתוקים, ואולי מתוכם גם משברים מסויימים. אבל שלוש שנים אלו הביאו אותך למסקנה שזה לא זה, לא מה שיבנה את עתידך ויגרום לך אושר בעתיד. את אומרת שחוץ מאהבה אין עוד משותף, ובחיים המשותפים ישנה ההדדיות, הפירגון, התמיכה, האמונה ושיתוף פעולה. צריך שיהיה משהו שאחד יבנה את השני, משהו שמשלים לכם את התמונה וכנראה זה מה שהיה חסר לך. האושר הפנימי לא פחות חשוב מהאושר החיצוני, אם את לא מאושרת מהמצב הקיים, אין טעם לגרור את זה הלאה. וטוב לגלות ולהבין זאת עכשיו מאשר אחר כך כשיש כבר ילדים. לאימך קשה, אני מבינה, הוא היה בן בית, אבל את ורק את זאת שהולכת לחיות איתו, אלה הם החיים שלך, והבחירה פה צריכה להיות שלך בלבד. השאירי בזכרונך את הדברים הטובים שהיו לכם ביחד, וצאי לדרך חדשה.
 

tutit1005

New member
denisa צהרים טובים

את בהריון???? וכן כתבת שזה נשמע הזוי ..כן יקירה כך שזה נראה אך מי אני שאשפוט אותך אני יכולה רק להביע את דעתי ולייעץ לך למרות שאני יודעת בוודאות שלא תקבלי את דעתי. עכשיו התמונה נראת אחרת התמונה השתנתה!! מכיוון שאני מגיעה מהזרם הדתי חרדי אני ממש לא מקבלת את עניין ההפלה אני גם יודעת פרי בטן שנוצר מאהבה ותשוקה אהבה שאת בעצמך אמרת שנמשכה 3 שנים ביננו זה לא נעלם בין רגע ולא ביום. רגש נשאר.. את הצד שלך אני מבינה את רוצה לפתוח בחייך דף של התחלות חדשות ..ובצדק ההרגשה של מחנק לא מטיבה בזוגיות אך תביני יש עוד צד בחברות בזוגיות הזו...יש עוד שותף להריון ..!!! יש עוד שותף למה שמתרחש אצלך בבטן... זכותו לדעת ..!!!!!! זו זכותו המלאה להביע את דעתו זה ילד של שניכם זה לא אונססססססססססססס !!!!! תזכרי ברגעים בסיטואציה בחיבור של הנפשות שלכם... מה את מרגישה????? איך תאכלי לחיות בהרגשה של לבצע הפלה בלי לידע את האב???? אני חייבת שתרדי לסוף דעתי....אין אנו יודעים מה יוליד יום...אך דברים יכולים להשתנות אצל אדם לכי תדעי אולי מעז יצא מתוק אולי בזכות ההריון הזה רגשות ישתנו לטובה הקשר יפרח ..תהיה פתיחות ..רצון של קירבה ונתינה...רק את יכולה לתת לזה צאנס אני מאחלת שהשם יהיה בעזרך ויתן לך להגיע להחלטה הנכונה בישוב הדעת.. בכל מקרה את יודעת אנו פה איתך בכל מאחלת לך המון בריאות וכל הישועות.
 

tutit1005

New member
עוד משהו קטנטן

אמרת שהוא האהבה הגדולה שהיתה לך... והקשר בינכם היה כמובן גם אינטימי אז נכון בלי תקשורת יותר נכון תקשורת לקויה דעי לך שזוגיות טובה בונים...קשר בריא בונים לאט ובסבלנות על המון תמיכה אחד בשני ראי ...ברור שאת תעשי את מה שנראה לך כנכון אך חשבי גם על הצד השני אגב....כתבתי לך שוב כי לא יצאת לי מהמחשבה רק תעשי טובה אל תהיא פזיזה מידי שוב בהצלחה.
 

denisa

New member
הי..

אני ממש חייבת לעוף כי אני הולכת לבית חולים רק רציתי לרשום בתגובה לדברייך. הבחור שאני אוהבת הוא בן 21 ובמידה מסויימת הוא עדיין ילד. אני בת 24 עוד מעט 25 אבל כבר דיברנו אחד עם השני על העניין שאם איי פעם אני אכנס להריון בטעות אז אני אעשה הפלה. הוא מבחינתו רואה את עצמו מתחתן רק עוד 6 שנים וילדים שאח"כ. לכן אני כבר יודעת שהתגובה שלו תתמוך במעשיי. ואני - יש לי עוד כל כך הרבה דברים לעשות בחיים לפני שאני אעשה ילדים. אני לא אשקר - ההרגשה הזו שיש בתוכי חיים גורמת לי לחשוב "מה אם..." הייתי מולידה ילד.. אבל אני לא בנויה לזה עכשיו, אני הולכת לבדיקת אולטרה סאונד. תודה על הדאגה עידכונים בהמשך..
 

tutit1005

New member
תראי...

נכון שאתם צעירים שכל החיים לפנייכם עם זה לימודים עבודה טיולים וילד בשלב זה יכול כפי שאת כותבת לשבש לכם את התוכניות אני מבינה גם זאת. אך דעתי שונה מאוד משלך כי היום אפשר ללמוד ולעשות הכל גם כשיש ילדים ואני מכירה אישית בחורה שהתחילה את לימודי הדוקטורט שלה עם 2 ילדים בבית זה ממש לא שיך. אך הטוב בעינייך תעשי.. רק שתרגישי טוב ואל תשכחי לעדכן... שוב בהצלחה תותית.
 

denisa

New member
אוף ממש מוזר

הבדיקת אולטרסאונד עשתה לי קצת בלבלות. אני יודעת שזה לא הזמן בשבילי לילד, אבל אשכרה שמעתי פעימות לב של התינוק שלא יהיה, ונהיה לי מרגש ועצוב בו זמנית. מסתבר שאני כבר בשבוע 6 וחצי. הזוי לי לאללה. אמא שלי קבעה לי ליום ראשון תור לקחת כדורים שיעשו לי הפלה. ואני מרגישה קצת חלוקה בעניין. אז התקשרתי לבחור ( שהייתי בקשר איתו 3 שנים ). חשבתי שאולי מגיע לו לדעת על העניין גם אם הקשר הסתיים, לא יודעת למה. אולי זה יעזור לי להיות שלמה עם ההפלה הזאת יותר. הוא לא ענה לי ואני גם לא בטוחה שהוא יחזור אלי בשיחה כי הקשר נותק באופן די נחרץ בפעם האחרונה ( להפך מפעמים קודמות שהמשכנו לדבר אחר כך ולהפגש ) אני לא ממש בטוחה שאני רוצה לספר לו אבל חברה טובה המליצה ואמרה שזה ישחרר ממני קצת את העומס שאני לבד בעניין הזה. מה נראה לכם עדיף - לספר לו או לא? בכל מקרה 99 אחוז לפחות אני עושה הפלה. משהו בי לא סגור לגבי זה ואני כל היום מסתכלת באינטרנט על תמונות של עוברים ואולטראסאונדים.. זה היה כזה הזוי לראות באולטראסאונד שיש לי מישהו חי בבטן. מוזר לי כי מצד אחד אני מרגישה רגועה ומשמח אותי כזה שאני בהריון ומצד שני אני יודעת שזה עד יום שני ייגמר אחרי הכדורים... אם יש פה גברים שקוראים היה מעניין אותי לדעת אם הייתם מעדיפים לדעת על ילד לא רצוי של חברה שלכם לפני שהיא עושה הפלה או שעדיף אחרי..? זה בכלל משנה משהו? שיהיה לכם ערב טוב לבנתיים...
 

zahav2007

New member
הי denisa ../images/Emo140.gif

קראתי את ההודעה שלך בעיון רב,ואני חייבת להגיד שאני לא ממש מקנאה במצב שלך...כי זו החלטה מאוד קשה. ורק את יכולה להחליט אותה!אף אחד אחר לא! אני מצטערת על הישירות,אבל זה ישר מתבקש כשקוראים דבר כזה: למה לא נזהרתם מהריון??? במיוחד שיודעים שהקשר לא יציב ובטוח. בכל אופן,יש לך עכשיו תינוק בבטן,וזו המציאות שלך.ואת חייבת לחשוב מהר,מה את עושה איתו... אני מתארת לעצמי שזה מאוד קשה בשבילך,ואני יכולה להגיד לך שאחותי גם עברה הפלה,אבל ממש לא מרצון.וזה דבר קשה מאוד,אבל יש מצבים בחיים,שחייבים לבצע בחירה. כי ילד זה לא צחוק,זה דבר רציני מאוד,וזו אחריות גדולה מאוד. אז אם את חושבת שאת מסוגלת לשנות את חייך מקצה לקצה ולטפל בילד ,בגילך הצעיר...אז קדימה תביאי אותו לעולם. אבל אם את מרגישה עדיין ילדה בתוכך,ושיש יותר מידי שיקולים למה לא כדאי ללדת אותו...אז תעשי הפלה. וגם תחשבי עליו.צריך לחשוב על זה ממש מכל הכיוונים. לגבי הבחור...אם את מתכוונת להביא את התינוק אז את חייבת לספר לו.ואם את בוחרת לעשות הפלה,אז זה מיותר שיידע מזה. בקיצור,אני מאחלת לך המון הצלחה בהחלטה,והמון כוחות נפש,כי תצטרכי אותם. מקווה שלא פגעתי חלילה במשהו שכתבתי פה. קבלי שוב חיבוק מעודד
חזק ואמץ זהב
 

denisa

New member
שלום לכולם...

מרגישה מוזר בימים האחרונים. לא יודעת מה בא לי לעשות. מרגישה שקצת נקשרתי לחיים שיש לי בבטן מאז שראיתי אותו באולטראסאונד ונראה לי שיהיה לי עצוב לעשות הפלה. אבל אין ברירה נראה לי. אני לא רואה את עצמי מגדלת ילד עכשיו וזה לכל החיים. לי ולבחור שהיה לי, היתה פאשלה ולקחתי פוסטינור - לצערי זה לא עזר ולכן אני בהריון עכשיו.. זה מוזר כי יש לי איזה רצון להגיד לו ואולי הייתי רוצה שהוא כבר יהיה בוגר לילדים וישמח ויגיד לי שהוא רוצה שנגדל את הילד הזה ביחד.. כי אני עדיין אוהבת אותו. אני לא חושבת שאי פעם אני אוהב מישהו יותר ממה שאני אוהבת את הבחור הזה. הוא הדבר הכי מקסים בעולם ויש לי המון געגועים אליו כבר. חבל לי שאני מרגישה חלשה עכשיו ושאין לי אנרגיות לתת. אנ יודעת שאם הייתי מבוססת כלכלית עכשיו אז כן הייתי מולידה את הילד הזה. אני לא סגורה על זה גם אבל אני חושבת על זה. מוזר לי שהיום ומחר זה הזמן האחרון שלי להחליט אם לעשות הפלה עם כדורים או בגרידה.. נראה לי יהיה לי קשה מידי לראות את ההפלה כי הבנתי שעם כדורים כמה שבועות יורד מלא דם. בגרידה זה ניתוח שמרדימים ותוך שעתיים מוציאים את "תוכן ההריון"... עצוב לי כי אני ממש מאמינה בחיים. אני לא מסוגלת אפילו להרוג נמלה או ייתוש כי אני חושבת שלכל היצורים על כדור הארץ יש את הזכות לחיות... אז אני לא מבינה איך אני הולכת להרוג ייצור שכבר גדל לי עכשיו בבטן וכל המצב הזה עושה אותי ממש ממש ממש מבולבלת.. מרגישה קצת פסיכית שאני חושבת אולי כן להוליד ילד. זה סותר את כל תוכניות החיים שלי אבל אני ממש לא יודעת מה עדיף.... איזה בלאגן!!!!!!!!
 
למעלה