ילדה מתווסבכת
New member
וידוי מהלב../images/Emo23.gif
אני לא יודעת אם פה זה המקום.. אבל אין לי את מי לשתף... אשמח אם תגיבו! אוקיי אז ככה יש לי חבר קצת יותר משנתיים. אני אוהבת אותו הכי המון בעולם. עברנו הרבה דברים בכדי להיות ביחד.. וכשאני אומרת הרבה דברים אז זה דברים קשים לא סתם.. הצלחנו לעבור הכל.. רק בזכות האהבה שלנו... בדרך.. אבדתי את הקשר עם ההורים שלי (יש קשר אבל מאוד רופף). חברות אין לי בכלל. אפילו לא אחת. וזה הדבר הכי קשה שיש בעולם. להיות בלי חברות. אני לא חושבת שזה בגלל שמשהו לא בסדר איתי.. פשוט.. מגיל צעיר יש לי את החבר שלי והוא מרכז החיים שלי ככה שאפעם לא התמקדתי בקשרים עם אנשים אחרים. היה לי יותר מידי קשה לשרוד את הקשר איתו.. בכל אופן.. בזמן האחרון הוא עסוק מתמיד.. ואני הכרתי איזה מישהו במחשב.. סתם אחד.. ממש לא משהו מעניין... ומכוון שהחבר שלי קצת עסוק בזמן האחרון היית בזמני הפנוי על המחש.. בקיצור הבחור שהכרתי התנהג אליי כ"כ יפה.. לא הזכרתי את זה שיש לי חבר. ואני באמת לא יודעת למה. נכנסתי איתו לקשר. אני לא יודעת איזה קשר אבל קשר.. דברתי איתו פעמיים בטלפון... אני חושבת שעשיתי את זה רק בגלל שאני כל כך בודדה ובלי אף חבר.. אבל אני יודעת שאם אני אמשיך זה יהפוך להיות הרבה יותר מזה. רק רציתי מישהו שאני אוכל לדבר איתו כשאני לבד.. והוא היה שם.. הפסקתי איתו אתמול ת'קשר (ממממ זה לא היה בדיוק קשר אבל בכל זאת) מחקתי את המספרים שלו וחסמתי כל דרך אפשרית שניהיה בקשר. אני מרגישה חרא עם עצמי. לא יודעת למה. אני מרגישה שבדתי בחבר שלי. למרות שאני יודעת שזה לא נכון. אני לא יודעת מה להריגש מה לעשות מה לומר. אני כל כך מאוכזבת מעצמי. כאילו סופסוף אני יכולה להיות עם חבר שלי בלי בעיות מסביב.. עברנו הכל.. אני מפחדת שאני אהיה זו שתרוס את זה... אני מצטערת שהכל לא מובן וכזה ארוך.. הייתי חייבת לפרוק את זה.. תודה
אני לא יודעת אם פה זה המקום.. אבל אין לי את מי לשתף... אשמח אם תגיבו! אוקיי אז ככה יש לי חבר קצת יותר משנתיים. אני אוהבת אותו הכי המון בעולם. עברנו הרבה דברים בכדי להיות ביחד.. וכשאני אומרת הרבה דברים אז זה דברים קשים לא סתם.. הצלחנו לעבור הכל.. רק בזכות האהבה שלנו... בדרך.. אבדתי את הקשר עם ההורים שלי (יש קשר אבל מאוד רופף). חברות אין לי בכלל. אפילו לא אחת. וזה הדבר הכי קשה שיש בעולם. להיות בלי חברות. אני לא חושבת שזה בגלל שמשהו לא בסדר איתי.. פשוט.. מגיל צעיר יש לי את החבר שלי והוא מרכז החיים שלי ככה שאפעם לא התמקדתי בקשרים עם אנשים אחרים. היה לי יותר מידי קשה לשרוד את הקשר איתו.. בכל אופן.. בזמן האחרון הוא עסוק מתמיד.. ואני הכרתי איזה מישהו במחשב.. סתם אחד.. ממש לא משהו מעניין... ומכוון שהחבר שלי קצת עסוק בזמן האחרון היית בזמני הפנוי על המחש.. בקיצור הבחור שהכרתי התנהג אליי כ"כ יפה.. לא הזכרתי את זה שיש לי חבר. ואני באמת לא יודעת למה. נכנסתי איתו לקשר. אני לא יודעת איזה קשר אבל קשר.. דברתי איתו פעמיים בטלפון... אני חושבת שעשיתי את זה רק בגלל שאני כל כך בודדה ובלי אף חבר.. אבל אני יודעת שאם אני אמשיך זה יהפוך להיות הרבה יותר מזה. רק רציתי מישהו שאני אוכל לדבר איתו כשאני לבד.. והוא היה שם.. הפסקתי איתו אתמול ת'קשר (ממממ זה לא היה בדיוק קשר אבל בכל זאת) מחקתי את המספרים שלו וחסמתי כל דרך אפשרית שניהיה בקשר. אני מרגישה חרא עם עצמי. לא יודעת למה. אני מרגישה שבדתי בחבר שלי. למרות שאני יודעת שזה לא נכון. אני לא יודעת מה להריגש מה לעשות מה לומר. אני כל כך מאוכזבת מעצמי. כאילו סופסוף אני יכולה להיות עם חבר שלי בלי בעיות מסביב.. עברנו הכל.. אני מפחדת שאני אהיה זו שתרוס את זה... אני מצטערת שהכל לא מובן וכזה ארוך.. הייתי חייבת לפרוק את זה.. תודה